אובססיית נעליים - ילדה בת 4 ושלושה

שלום חיה,
ההתנהגות שאת מתארת לא קשורה באמת לנעליים, לא לצניעות, לא לחומרנות ולא אם הנעליים יפות או לא. היא כנראה קשורה לחסך ריגשי כלשהו, אולי עקב ההריון הקשה שעבר עלייך, אולי בגלל סיבות נוספות.
אם זה מפריע להתפתחות התקינה שלה מבחינה חברתית ומבחינות נוספות כדאי לשקול לפנות לטיפול כדי להבין יותר לעומק את הבעיה ולעזור לה להשתנות בעניין הזה.

למה לדעתך ההתנהגות הנ"ל קשורה לחסך רגשי? למה זה מתבטא בצורה כזו?

לפעמים נראה שהנעל כלל לא חשובה לה לאחר שהשיגה אותה, היא כבר חושבת על הנעל הבאה, היא אומרת "אמא, אם הנעל הזו תתקלקל או תלך לאיבוד תקנו לי חדשה, נכון?" כאילו כוונתה היא למצוא דרך לקבל נעל חדשה אחרת

אין ספק שכל המשפחה עברה איזשהי תהפוכה בגלל ההריון והקושי הפיזי שהיה כרוך בו. אני הייתי הדומיננטית בחייה של בתי וכעת שלא יכולתי, התפנה מקום גדול יותר לבעלי בקשר בניהם

שלום חיה,
כיוון שהנעל מהווה תחליף כלשהו לקשר. גם עם החברות שלה נשמע מהתאור שלך שהיא לא לגמרי בקשר, אלא הנעליים יותר מעניינות. וגם בגלל שחיי הנפש בנויים כך שהרבה פעמים חפצים מסמלים דברים אחרים. היא לא באמת זקוקה לנעליים האלה, זה לא צורך נפשי של אנשים כל כך הרבה נעליים, אף פעם, אלא הנעליים הן תחליף למשהו אחר. משהו שאולי התייאשו מלהשיג או שמסמל משהו אחר. ייתכן שהנעליים מסמלות מסיבה כלשהי באופן כלשהו את הקשר איתך, ייתכן שדברים אחרים.
בדיוק מה שאת מתארת שהיא לא מעוניינת בנעל עצמה אחרי שהיא משיגה אותה מחזק זאת.
אני חושבת שאת בעצמך הבנת את זה ולכן תארת את הקושי שהיה לך בהריון. לכן עצם השאלה שלך קצת מפתיעה אותי, אני מוכרחה להודות. כי נראה שאת בעצמך די מבינה את מה שאני אמרתי עוד קודם. זה לא שבאמת גיליתי לך את אמריקה...:-)