מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילדה בת 3 לא מסתדרת בגןאור16/11/2010
בתי בת ה-3 הלכה השנה לגן ט''ט חובה בפעם הראשונה. כשהייתה בת 11 חודשים רשמנו אותה למעון אך לאחר חודשיים של מחלות הוצאנו אותה משם והיא הייתה עם מטפלת עד השנה. בספטמבר היה קצת קושי והיא בכתה קצת בבוקר ועם שכנוע קל היא הלכה לגן, אחר כך הייתה תקופה טובה שבה היא לא בכתה והלכה בשמחה לגן. לפני כחודש עוד פעם חלה "החמרה"- היא בוכה בבקרים בהיסטריה, אומרת שהיא פוחדת ללכת לגן, שהיא רוצה ללכת ל"חנות" במקום לגן. לאחר שכנועים היא מסכימה ללכת. מגיעים לפתח הגן והצרחות מתחילות. הגננת אומרת שאין לה חברים ושהיא בודדה. בגן יש קבוצות קבוצות של שכנים ומכרים וכפי הנראה היא באמת לבד. היום בבוקר כשהגענו לגן מאחורינו עמדה ילדה מהגן עם אמא שלה, היא אמרה לאמה:"הנה א'(הבת שלי) אני לא אוהבת אותה" האמא שאלה אותה למה והילדה ענתה "כי היא לא חברה שלי". כאב לי כל כך לשמוע את זה. בתי ילדה חכמה והאינטיליגנציה הרגשית שלה די גבוהה, האם היא מרגישה את זה? שהיא דחויה ושלא אוהבים אותה וזה מה שגורם לה להתנהג ככה? ממה היא פוחדת? האם אמור להדליק נורה אדומה?
אני אובדת עצות, אנא ייעצו לי משהו.
תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לאור
טלי16/11/2010בתור ילדה שהייתה מנודה חברתית מהגן ועד סוף היסודי הייתי ממליצה לך לדבר עם הגננת על העניין ולבקש ממנה לעזור לילדה שלך .
לבקש ממנה באופן ברור שהיא צריכה לבחור ילדה אחת או ילד בגן שנראה לה שיצליחו לשחק עם הילדה שלך .
רק שני ילדים לא יותר .
אולי משחק בתוך הגן בעוד כל הילדים בחצר .
אולי משחק חברתי שהילדה שלך בוחרת משתתפים ( לתת לה את היכולת בחירה והתחושה שהיא קובעת ויש להחלטה שלה משמעות .)
הגננת יכולה להושיב אותה לצידה ולהגיד שהיום היא הגננת והיום עושים מה שהיא אומרת , כמובן שמה שהיא רוצה נמצא בשליטה של הגננת שיכולה לכוון אותה למשחק כלשהו או למפגש לימודי .הגננת תגיד היום אני והילדה שלך נומר מיטל החלטנו לקרוא את הסיפור ," דובי לא לא " .
אל תוותרי לעצמך או לגננת שלך!
לי עד היום קשה מאוד לבטוח באנשים הרוצים את קרבתי , גם כשבעלי אומר לי שהוא מוכן לתת לי את הלב , הריאות שלו והכבד שלו אם אני צריכה , קשה לי הבין מאיפה עוצמות הרגש האלה באות .
אני זוכרת שהייתי מתוסכלת מאוד , מפוחדת , עצובה ופגועה שלאף אחד לא היה איכפת ממני .* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
