שאלה לסמדר

הי סמדר,
ברצוני להתייעץ איתך.
בני בן 4 וקצת התחיל השנה גן חדש כי עברנו דירה.
בסה"כ הוא ילד חברותי ואוהב חברה אבל לא הכל הולך חלק.
יש בגן קבוצת בנים לא קטנה שיחד כבר הרבה שנים וקצת מנדים אותו.
כלומר, מדי פעם משחקים איתו אבל יכולים גם להגיד לו בפרצוף (וליד אבא שלו) שהם לא רוצים לשחק איתו כשהוא רק נכנס לגן בלי שעוד היתה אינטראקציה איתו כלל.
ההרגשה לשמוע על זה היא איומה, הוא ילד שגם בוכה בקלות ונעלב מאד מהר (רגיש) אבל הפעם הוא לא בכה רק ראו עליו שהוא מאד רוצה לבכות. זה מעליב מאד לשמוע את זה כמובן, אפילו בעלי אמר שנעלב בשבילו, אך אמר לו שזה בסדר אם הם לא רוצים לשחק איתך אתה יכול לשחק במשהו אחר ועם ילדים אחרים.
מה לדעתך התגובה הנכונה שצריך להגיד לו?
אני מזמינה אלינו הביתה פעם בשבוע ,כל פעם משתדלת שזה יהיה ילד אחר, מהגן שלו ומנסה לחבר אותו עם ילדים.
הם משחקים מאד יפה, אבל התחושה היא שזה לא מתקדם לשום מקום מעבר לפגישה אחת או שתיים.
תמיד אני צריכה ליזום (זה היה גם בגן הקודם ככה) ונראה שלהורים אחרים פחות חשוב לחבר אחה"צ את ילדיהם עם חברים מהגן.
אני מרגישה שהכל תלוי בי ובאיך שאלמד אותו להתנהג עם ילדים אחרים.וזה קצת מלחיץ אותי.
הגננת שלו היא מסוג הגננות שלא חושבות שצריך להתערב ושצריך לתת לדברים לזרום ולקרות מעצמם. היא לא בעד לחבר אותו בגן עם ילדים באופן מלאכותי וכשהצעתי לה דרכים לעשות כך, לא נראה שהתלהבה במיוחד ורק לקחה אותי לרשימת הילדים והציעה לי עם מי לחבר אותו אחה"צ.
את חושבת ששיחה עם ]סיכולוגית הגן יכולה להביא לשיפור המצב או להבנה טובה יותר מה הם הקשיים החברתיים שלו ועל מה כדאי ואיך לעבוד איתו?
תודה