תינוקת וילד בן 3

שלום ילנה,
קודם כל מזל טוב:-)
ההתנהגות של בנך היא טבעית לגיל ולמצב. הוא לא כל כך מהר יחייך ויהיה כמו פעם. וזה לא נורא ולא סוף העולם. ילידם רוצים גם להרוג והעלים את אחיהם הקטנים, וזה לא צריך להטריד. כמובן שצריך להשגיח שזה לא יקרה...אבל זה לא לא נורמלי.
עכשיו, בינינו, אין מצב שהוא מקבל ממכם כרגע את אותה תשומת לב כמו פעם. זה פשוט לא יכול להיות. את רוצה להגיד לי שאת לא עייפה? שאת לא נמצאת עם התינוקת על הידיים חלק גדול מהזמן ולא יכולה לצייר ולשחק איתו כמו פעם? זה לא נשמע לי הגיוני.
מה שכן נשמע לי , שאת לא רוצה להכיר בזה כי זה גורם לך להרגיש אשמה.
זה שם את הילד שלך במצב שאף אחד לא רוצה להכיר בזה שקשה לו. אבל קשה לו! ומותר לו שיהיה לו קשה! זה לא אומר שאת אמא לא טובה, המשבר הוא טבעי, וכך זה אצל כולם.
תנסו לקבל את זה ולכולכם יהיה יותר קל.