שלום

שלום שלי. נשמע משאלתך שאת בעצם כבר יודעת את התשובה.
לילדה מאד נעים שאתם יושבים לידה. היא גם התרגלה למצב זה. זה כבר לא קל לשנות את ההרגל. אבל יש בו גם מחירים. גם לה, וגם לכם יותר טוב אם לטווח רחוק (לא רחוק מאד) היא תוכל להירדם לבד. רק כך תלמד להרגיע עצמה לבד. רק כך תוכל לפתח עצמאות בריאה.
על מנת לשנות את המצב צריך סבלנות וקור רוח. הכי גרוע זה להתחיל ולהיכנע. כך אתם מלמדים אותה שבכי עובד ואז בפעם הבאה תבכה יותר חזק לאורך יותר זמן עד שתישברו. לא הייתי עוזבת לגמרי. התנהלות הדרגתית כמו ישיבה במקום בו תוכל לראות אתכם היא נכונה .
אז כן,,, היא תבכה קצת ותתרגל אבל רק אם אתם תהיו רגועים, תבינו שאתם לא עושים לה נזק ושעלול להיגרם לה נזק אם תישארו לשבת לידה לאורך זמן. בלי ייסורי מצפון. זה סבל הדדי של מקסימום 10 ימים (הערכה גסה). אחרי שתבין שאין לה ברירה ותתרגל , סביר שתצליח להירדם יותר מהר. ברור שבהתחלה תילחם ותנסה ללחוץ (בבכי). היא תבקש מים, עוד חיבוק וכו וכו'.לא להיכנע.
אל תתחילו את התהליך אם אתם לא בטוחים שתוכלו לעמוד בו. אני מבטיחה אישית שלא ייגרם לה נזק בלתי הפיך.
העובדה שהייתה כלכך מרוצה מהצלחתה רק מוכיחה שזה בעצם הצורך שלה היום. תיזכרו בחיוך שלה בבוקר, קחו נשימה עמוקה, ובהצלחה

ליאת

מתי לדעתך כדי לצאת מטווח הראיה שלה? כרגע אנחנו יושבים בכניסה לחדר. אחרי שיעבור זעם והיא תלמד שאחנו יושבים בכניסה לחדר ותלמד להירדם לבד, אז לעבור לשלב של לשבת בסלון או לחכות עוד?