קשיים בפרדה בגן - בן 4

הילד שלי הכי גדול בגן. הוא ילד שמח, חכם במיוחד (כבר כותב), חברותי ו... ביישן.
מתבייש מאוד במסיבות בגן (יושב עלינו עם הפנים מוחבאים בחזה), לא פונה למבוגרים שאינם משפחה (גם לא לגננת ולסייעות) אם כי משתתף פעיל במפגשים, בחודשיים הראשונים בגן נמנע מלהשתתף בחוג ג'ודו (היחידי שמופעל ע"י גבר) ועוד ועוד...

בבוקר, עם כניסתנו לגן, במידה ולא הגענו ראשונים, הוא מתחבא מאחורי ומודיע שהוא מתבייש. עד לפני שבוע הסייעת היתה מחזיקה בזרוע שלו בזמן הפרדה והוא היה בוכה נורא תוך שהיא מתלוננת בפניו (ובפני) שזה לא נעים לה ושיותר היא לא תחזיק אותו וכו'. אני פשוט הייתי הולכת. אני חייבת לציין שאין לי קושי עם הבכי שלו (שנגמר תוך 5 ד'. הקושי שלי הוא עם גישתה השלילית.)

עכשיו, היא קבלה הוראה ממנהלת הגן לא להחזיק אותו יותר, מה שמשאיר אותי פיזית עם בעיה... הוא אוחז בי, אין לי איך להתנתק והיא מתעלמת.

לפני יומיים הייתי איתו אצל הרופא ע"מ לקבל הפנייה לתרפיה עם חיות (יש לו פחד מחיות). אחרי שהוא שמע אותי מתארת בפני הרופא את בעיית הפרדה, הבעיה נעלמה ליומיים... היום היא חזרה.

שאלות:
1. הרופא המליץ על טיפול אצל פסיכולוג ילדים כשלב מקדים לתרפיה. האם לדעתכן יש צורך?
2. כיצד הייתן ממליצות להקל על הפרדה? ניסיתי חפץ מעבר, מוצץ, ליווי ואפילו פרסים...
3. מה דעתכן על התנהלות הסייעת? האם מוגזמת הדרישה להחזיק אותו בזמן הפרדה?

תודה.