ילדה רגשנית והיסטרית

שלום שרון,
שני דברים עיקריים כדאי לנסות במקרה כזה. דבר ראשון לנסות להנמיך עד למינמום את תשומת הלב שהיא מקבלת כשהיא בוכה בהיסטריה, ודבר שני, ללמד אותה דרכים חליפיות להתמודדות.
למשל כשדבר כזה קורה, כדאי לדבר איתה בקור רוח, בלי דרמה, בלי כעס, אבל גם בלי לפצות אותה בדרך שרק תחזק את הדפוס - אלא להגיד לה, עכשיו זה התקלקל, תגידי לאמא היא תסדר לך, לא צריך לבכות. בינתיים אפשר לשחק במשהו אחר, להסיח את דעתה לפעילות אחרת, ולעבור הלאה. אם היא ממשיכה לבכות בכל זאת - להתעלם, גם אם זה ייקח שעות. אחרי מספר פעמים שהי אתראה שזה לא עובד ולא משיג את מטרתו, קרי תשומת לב, זה ייפסק.

השאלה אם זה לא נובע מבעיה עמוקה יותר שצריך לטפל בה?

ההתנהגות הנ"ל החמירה לאחר שנולדה לה אחות קטנה . לפני כן היה לה מאד קשה עם זה שמתיחסים גם לאחיה הקטן ( התחיל בערך ממתי שהיה בן שנתיים עכשיו הוא בןם שנתיים וחצי )

שלום שרון,
הולדת אח או אחות הם לא בעיה עמוקה. אם כי זה בהחט יכולל לגרום לקשיים. אבל לא קשיים שההצעות שהצעתי לך קודם לא אמורות להקל עליהם. כלומר מצד אחד לא לתגמל התנהגות שרוצים להפחית ומצד שני לתת לה תשומת לב ייחודית רק עבורה, אבל לא כאשר היא מתזמנת זאת על ידי בכי, וכן כמובן מתן כלים נוספים להתמודדות מלבד הבכי.
ייתכן שאת מונעת באופן כללי על ידי ריגשי אשם, ובמיוחד לאחר שילדת ילדים נוספים ואת נותנת לה פחות תשומת לב.
רגשי אשם הם לא הכרחיים כאן, אם כי במידה מסויימת הם טבעיים. את לא עשית שום דבר רע, ואין סיבה לחשוב כרגע לפי התאור שנתת שלילדה יש בעיה עמוקה וקשה שנגרמה בגלל שהבאת לה שני אחים.
ייתכן מאוד שהיא חשה את תחושת האשם שלך ומנצלת אותם לצרכיה. שימי לב לכך.

שלום שרון,
לפי מה שתארת עד כה, לא נראה לי. אולי תסבירי יותר למה את מתכוונת. האם את חוששת שאם תנהגי איתה יותר באסרטיביות באותם רגעים זה יגרום נזק כיוון אולי יש לה בעיה יותר עמוקה? לדעתי, לפי התאור שלך זה לא המצב. ילד שיש לו בעיה אמיתית זה נראה קצת אחרת. אלא אם התאור שלך לא היה מלא, או שלא הבנתי משהו.
בכל מקרה, אם את מוטרדת, אז בהחלט לצד ההצעות שהצעתי לך את יכולה להקדיש לה זמן איכות לבד, לברר איתה דרך ציור או בצורה ישירה איך מרגישה ואם יש דברים שמעציבים אותה, אבל לתגמל התנהגות רודנית -זה לא יפתור שום בעיה עמוקה יותר אם יש.