מסיבת חנוכה...

היא מנסה באופן קבוע לשלוט באחיה בן הארבע ביד רמה (ובחברות שלה שבאות לבקר). זה בא לידי ביטוי בציווי בלתי פוסק, תלונות - ממש נרגנת. אני מנסה להתעלם ומעירה רק במצבים קיצוניים.

שלום מיכל,
זה קצת אופייני לגיל הזה שהילדה תרצה קצת בלעדיות ע אבא שלה ושאת לא תהייי בסביבה. (השלב האדיפלי).
אני לא בדיוק יודעת אם זה רצון לשלוט בכם. זו הרי המסיבה שלה, בגן שלה. אם היא הייתה רוצה לישון עם אבא במיטה כי היא מפחדת ולא משאירה לך מקום, או מחליטה מי יקלח אותה ומי יעשה מה בבית זה מתחיל לתפוס תמונה של שליטה, אבל משהו חד פעמי שנורא חשוב לה לא הייתי מתנגדת לו ולא הייתי מפרשת אותו יותר מדי כרגע.
ואולי דווקא משום שאת זו שהכי מעוניינת להיות שם זה דווקא חשוב שאבא יהיה?
ולגבי נסיונות הלשיטה שלה באחיה ובחברות - זה רק אומר אולי שנוכחותו של אב שעושה סדר מאוד מאוד חסרה לה. אני דווקא הייתי מעודדת את ההתקרבות ביניהם ולא נורא נעלבת אם פעם אחת ביקשו ממני לא להיות. הי ארק ילדה בת 5.

בכל יום, בכל פעולה במהלך היום היא מנסה לקבוע ע"י מי תתבצע (מקלחת, קוקיות בבוקר, הקראת סיפור וכו'). היא גם נותנת הוראות לסבתות (שמבצעות את הפקודות...) מעבר לכך, כמובן שאני מעודדת קרבה בינה לבין אביה (אם לא הייתי מעודדת ולוחצת על בעלי הם לא היו מתראים כלל...)

באופן מוזר ושונה מהרגיל קשה לי להסתיר מפניה את התחושות שלי לגבי מסיבת החנוכה (גם אני בן אדם...).

תודה על תגובתך.

שלום מיכל,
אם כך אז באמת מעניין שאת כל ענייני השליטה אז סובלת אבל דווקא את העניין הזה העלית לפורום ושייכת אותו לשליטה. ייתכן שיש כאן שליטה מסויימת אבל זה לא העיקר. אני חושבת שהעניין הוא שביתך מרגישה שאף אחד לא יכול עליה, וזה יותר חמור מעניין של מסיבת חנוכה.
אם את לא יכולה להסתיר ממנה את תחושתייך לגבי מסיבת חנוכה אז לא יכולה. זה עניין שלך.
אבל אני באמת חושבת שזה לא העיקר אלא עניין הגבולות בבית, שהוא יותר קריטי וחשוב כרגע לרווחתה של הילדה.

אמנם יש גבולות ברורים בבית - היא ילדה נהדרת בסה"כ, שמחה, ממושמעת חכמה ביותר. לפעמים, בגלל חוכמתה ובגרותה אפשר לטעות ולחשוב שהיא ממש חברה קטנה וזה אולי מקור העלבון שלי...
הדרישות שלה לא תמיד מתקבלות אבל כשנענית בשלילה לרוב פורצת בבכי (שלא עוזר לה כמובן וגורם לי להתעצבן).
מה שכן, אפעל לפי המלצתך ובהחלט אתן לבעלי "לעשות סדר" כהגדרתך.

שלום מיכל,
ראשית שאני שמחה שעזרתי. שנית הייתי רוצה לעשות הבחנה בעניין הגבולות יכול להיות שכשאת אומרת גבולות את מתכוונת לכך שהחוקים ברורים בבית. גבולות זה לא רק זה. גבולות זה גם כשילדה היא מאוד חכמה ומתייחסים אליה כבוגרת מגילה, ואז היא נהיית חרדה כי היא מרגישה שאמא היא לא לגמרי דמות סמכותית שיכולה להגן עליה אלא סוג של שווה וזה מכניס אותה לחרדה וגום לה להזדקק לשליטה רבה ביחסים כדי לא להרגיש את החרדה. זה גם סוג של גבולות - במובן שהגבולות הבינדוריים מטשטשים ויש אשליה שלפעמים היא בוגרת וחכמה מגילה ולפעמים אמא נעלבת ממנה כאילו שתיכן באותו גיל. זה גם סוג של גבול.