בריחת צרכים

שלום סיוון,
כנראה שבכל זאת יש בעיה. זה לא אומר כמובן שאתם הורים לא טובים או משהו, אבל משהו בכל זאת לא עובד. עשיית צרכים באופן הזה, מעידה על משהו שכדאי לבדוק בטיפול מסודר. אני לא יכולה לדעת בלי הכרות איתכם ממה זה נובע אצל הילד הספציפי שלכם.
בנוסף, מה שאת מתארת, זה לא בדיוק בריחת צרכים. זה לא שבאמת בורח לו, זה נשמע שהוא הולך לשם במיוחד כדי לעשות את זה.
באופן כללי, יש בעניין הזה הרבה תוקפנות, וזה מעלה אצלי את השאלה מה יחסכם בבית לתוקפנות ואיך הילד אם בכלל יכול או מעז להתנגד לכם לפעמים.
יכול להיות שזו הדרך היחידה שהוא חש שבה הוא יכול להביע את מחאתו על משהו.
ייתכן שזה קצת מסתדר עם ההצהרה שלך בתחילת השאלה, שבה תארת איך הכל כל כך בסדר, ואת לא מבינה מה יכולה להיות הבעיה. אולי זו הבעיה, אם נוצרת אווירה שבה לילד אסור להתלונן או להרגיש מצוקה כי אתם נורא דידיקטים ונותנים המון חום (אני בכוונה מקצינה, אני מבינה שאולי זה ל אבדיוק ככה) יכול להיות שאם בכל זאת קשה לא משהו אין לו דרך להראות את זה ואז זה יוצא בדרך הזו.

בהמשך לתגובתך, אין התנגדות מצידו בדר"כ בבית, ז"א שכל אחד יודע את מיקומו והגבולות מאוד ברורים, יחד עם זאת מגיל מאוד קטן היו לו התקפי זעם- ז"א כשהוא כועס על אחותו למשל שהיא מרעישה שלא בכוונה כשהוא צופה בטי וי או משחק הוא יודע שזה לא מקובל להתנהג באלימות/ אגרסיביות אז הוא נכנס להתקף זעם בינו לבין עצמו (כמו אובד עצות שמצד אחד הוא רוצה שקט כאן ועכשיו ומצד שני הוא יודע שאני עלולה לכעוס עליו אם הוא ינהג בתוקפנות- יצעק עליה וכו'). הוא מפגין מידי פעם סוג של אגרסיביות, אז בעצם מה זה אומר? שהוא מנסה למשוך תשומת לב מאיתנו?

העלית נקודה חשובה שלא בחנתי אותה לעומק, הוא אמנם ילד טוב שהולך בתלם, עוזר ומשתף אך יכול להיות שיש לו כעסים פנימיים. אני אבדוק את עצמי.

סוג של איזה טיפול מקצועי היית ממליצה?

שלום סיוון,
אני לא חושבת שהו אמנסה למשוך תשומת לב במובן הרגיל של תראו אותי, אלא תראו דברים מאוד מסויימים שאתם לא מוכנים לתת להם מקום. תראו את הכעס שלי, גם הוא חשוב.