בת שנה ושלוש שלא מוצאת את עצמה

שלום,
יש לי שתי ילדות הראשונה - בת שלוש וחצי, ילדה מאודדומיינטית בבית וקצת חסרת ביטחון כשיוצאים מהמסגרת הקבועה שלה או כשנפגשים עם אנשים חדשים. בגן היא מהילדים היותר בוגרים ועצמאיים ( לפי הגננת לא רק לפי האמא הגאה :) ) אע"פ שהיא מהקטנים יותר.
השניה, עליה אני ארצה לדבר - בת שנה ושלוש, ילדה מקסימה שלא עוזבת אותי לרגע. היא יורדת ממני מדי פעם לשחק קצת או להשתולל עם הראשונה, בל היא המון עלי.
הילדה הקטנה יותר, נכנסה בספטמבר לגן. ההתחלה היתה קשה מאוד. היא בכתה המון ואז יום אחד היא התחילה ללכת ברצון. היא מגיעה ונותנת לגננות חיבוק גדול. ואני הייתי מאושרת עד הגג.
לאחרונה הפנו את תשומת ליבי לעובדה כי הילדה הקטנה מעבירה את מרבית זמנה בדגן בבהייה בכלום. התחלתי לעשות ביקורות פתע וראיתי שבאמת רוב הזמן היא כאילו עומדת בצד. נראה כאילו היא מחפשת את עצמה ולא מוצאת.עוד לא דיברתי עם הגננוץ על כך, אני קבעתי פגישה למחר.
רציתי להתייעץ ולשאול, מה אני עושה אל בסדר??
ברור לי שאתם לא רואים את כל התמונה בבית, אבל אולי אני גורמת לקטנה לחיות בצל הגדולה? למה היא כ"כ קשורה אלי? ואיך אני משחררת אותה? ואם תוכלו.... מה אני יכולה לבקש בגן שיעשו איתה? האם זה נכון לבקש שיפעילו אותה כשהיא ככה? מה להגיד לגננת ואיך פעול בבית...
ואולי זה משהו בריאותי???
תודה