ילד עקשן ובכיין

ליטל שלום,
את מתארת התנהגויות אופייניות לגיל שנתיים, שהוא גיל המרד. בנך מתחיל להבין עד כמה הוא ילד קטן ותלוי בכם המבוגרים, ועסוק במאמצים להוכיח לכם ולעצמו שהוא בעצם אינו תלותי אלא גדול ומסוגל לקבוע. כמובן שכשניתן לאפשר לו לחוש עצמאי ובעל יכולת ההחלטה, רצוי לעשות זאת, אולם במרבית המצבים עדיין אתם הקובעים, וטוב שכך.
לכן, כשהוא נוהג בעקשנות ובשתלטנות, רצוי להציב גבולות באופן יעיל ולהמשיך באג'נדה שלכם. אם תהיו מספיק עקביים ותקיפים, הילד בהדרגה יקבל מחדש את סמכותכם. בבית, רצוי שתהיה לו "פינת הירגעות" בה יוכל להירגע ולאסוף את עצמו מחדש. כמו כן, במידה ובסופו של דבר אתם נותנים לו את מבוקשו לפני שביקש באופן נאות, אתם מחזקים את ההתנהגות הדרשנית ואת הבכי.
חשוב לזכור שכל אלו הן בכל אופן התנהגויות נורמטיביות לגילו, ולעזור לו להרגיש במספיק הזדמנויות שגם הוא גדול ויכול לקבוע לגבי חלק מהדברים שקשורים בו.
בהצלחה,
שירי

ראשית, תודה לך על תשובתך.
שנית, הייתי מעוניינת לשאול שוב לגבי שנת הלילה.
ברור לי שזה גיל עדיין הגיוני שהילד מתעורר בלילה, יחד עם זאת, כשהוא קם, כפי שצייני הוא מבקש לשתות בצרחות. ברגע שמביאים לו הוא חוזר לישון. בדר"כ זה קורה פעם בלילה. קרה שגם יותר.
שמנו לו בקבוק ליד המיטה אך הוא מסרב לקחת אותו לבד, רק אם נקום ונביא לו אותו.
ניסינו לתת לו לצרוח ולהבין שאנו לא נגיע ויש לו אפשרות לעשות זאת לבד. הוא צרח במשך יותר משעתים עד שקמנו אליו מחשש שמעיר את השכנים....
מה הפיתרון שנדרש לכך?

ליטל שלום,
שמתי לב שזו הפעם השנייה שאת מזכירה את השכנים בשאלתך. אכן לא נעים כששומעים את הילדים שלנו או אותנו צועקים, אך השכנים לא יכולים להיות גורם משפיע עלייך בחינוך הילד. הבן שלך מוצא דרכים מאוד יצירתיות להפעיל אתכם ההורים, וכנראה שהוא נבון מאוד וקלט שאתם מוכנים להיכנס לסיטואציות לא פשוטות, רק כדי שהוא לא יכעס.
אני ממש לא חושבת שילדים בגילו אמורים להתקשות מאוד לחזור להירדם כשהם מתעוררים בלילה. העובדה שהוא נרדם עם השתיה מרמזת על כך שאין בעיה רפואית או גופנית כלשהיא המשאירה אותו ער וצורח.
הפיתרון למצב הוא, ראשית שאתם ההורים תתחברו מחדש שוב לאג'נדה שלכם כהורים, לאיך שהייתם רוצים שהחיים בבית ייראו, אלו מסרים וחינוך הילד יקבל וכדומה. ומשתחליטו - חשוב לשמור על כך ולהיות עקביים ויציבים בתגובות של שניכם אליו. חשוב להסביר לילד שאמא ואבא ואחיו הגדול, ובעצם כל האנשים, ישנים בלילה ומשתדלים לחזור לישון גם כשהם מתעוררים. רצוי שתסבירו על חשיבות השינה, כמובן במונחים שמתאימים לגילו - מי שלא ישן, לא יהיה לו כוח לשחק בגן, יכאב לו הראש, הוא יהיה כועס ועצוב... וכדומה, מה שמתאים לו ומעסיק אותו. לאחר מכן, אמרו לו שמעתה בלילה, כשהוא קם, אתם תגשו אליו ותרגיעו אותו, ותחזרו מיד לישון. תסבירו לו שיש בקבוק מים לידו, ותנו לו להירדם.
בנוסף, יכול להיות שהילד מבטא בלילה חרדות ופחדים, וזקוק לסיוע שלכם להירדם מחדש. לכן חשוב בעיניי כן לגשת אליו, אולם להרגיע אותו בצורה פשוטה ומהירה, ולחזור לחדרכם. אולי אתם מפרשים גם כצרחות, מה שעבורו מבטא חרדה ורצון עז בנוכחותכם והרגעתכם. כדאי לשאול את הילד מדוע הוא בוכה בלילה ומה יעזור לו לחזור להירדם.
לסיכום - כדאי להתבונן על הנושא גם מהזוית של החרדה שלו, וגם מהזוית של היכולת שלכם להציב גבולות בשלב מסוים, להתנהגות שהיא מוקצנת.
בהצלחה,
שירי