שובת רעב...

שלום,
בני בן שנתיים ושלוש. ילד חכם מפותח מאוד לגילו מבחינה ורבלית, יודע להתבטא מעולה.
יש לו אח בן חצי שנה שהוא די מתעלם מקיומו (אנחנו מנסים הרבה לקרב ביניהם אבל הוא בשלו...). מלבד התנהגות ה"מרד" הרגילה האופיינית לגיל, ישנם שני דברים שמטרידים אותי:
1. הוא כל הזמן מבקש בקבוק חלב, כל הזמן, בוקר, צהריים וערב. (הוא גמול מבקבוק מגיל שנה ושלוש בערך, כלומר שנה...) בהתחלה זרמתי איתו ונתתי לו, בכל זאת הוא פעוט קטן אבל זה החמיר והוא כל הזמן רוצה, אחיו בעיקר יונק אבל אם לאח שלו יש בקבוק מתחילה סאגת קנאה נוראית, בכי קורע לב, והכל בשביל שניתן לו את הבקבוק של אחיו (רק של אחיו). זה הופך להיות מאבק ממש קורע לב. בעיקר בשבילי.

2. בשלושה שבועות האחרונים הוא לא אוכל כלום! זה התחיל מזה שהוא היה חולה כמה ימים ולא אכל כמעט כלום, רק שתה. בזמן המחלה לא ייחסתי לזה חשיבות כי באמת במחלה הרבה פעמים אין תיאבון, אבל משם זה רק הדרדר והגיע למצב שהוא לא אוכל בגן בכלל.. בבית מבקש רק קורנפלקס או חטיפים. אני לא נותנת לו ואז נוצר מצב שהוא יכול לעבור יום שלם ללא אוכל. אתמול למשל הדלקנו נרות חנוכה ואפילו סופגניה הוא לא רצה. אני חושבת שהוא מצוי בסוג של דיכאון.. הוא כבר לא שמח כמו שתמיד היה, לא שר לעצמו שירים, לא רוקד... איך מאבחנים כזה דבר אצל ילד? ניסיתי לחקור את הגן האם היה משהו בגן? אבל אני נוטה לשייך את זה לקנאה באחיו הקטן שבאופן טבעי עם הגיל הפך להיות תקשורתי ומתוק ואנחנו מתייחסים אליו.
מה עושים? לא עוזר להכריח אותו לאכול כי הוא לא מוכן, ניסיתי גם להתעלם ולא לייחס לזה חשיבות אבל גם זה לא עוזר. הוא בשלו.
אשמח לתשובה והכוונה במידה וצריך טיפול.