תגובת הילד לאלימות

שלום לירון,
קצת קשה לענות על השאלה בלי להבין טוב את הרקע. את מספרת שהוא הועבר לאחרונה לקבוצת גיל אחרת, ולא די בכך אלא שהילדים שם גדולים ממנו, אני חושבת שבהתחשב בנתונים האלה - תגובתו טבעית מאוד. לדעתי ייתכן מאוד שהוא לא לגמרי מוצא את מקומות בנתונים החדשים. לא ציינת מה היו השיקולים להעביר אותו לקבוצת גיל בוגרת יותר ואם התגובה הזו אופיינית רק למצב הזה או שכך זה היה תמיד.
כמו כן, ייתכן מאוד שמדובר בילד כל כך שקט ונוח ורגיל לוותר, גם בגלל שיש ציפייה כזו שמשודרת אליו מכם. האם מדובר בילד בכור? האם מדובר בילד שנראה מפותח שכלית מכפי גילו ולכן הועבר לקבוצת הבוגרים? אם כן ייתכן שהבגרות שאתם רואים היא מתוך הסתגלות יתר שלו לציפיות של הסביבה, ואולי כדאי לשים לב לזה, כיוון שייתכן שהוא משלם על כך מחיר ריגשי.

תודה על התגובה המהירה, רק אשמח להבהרה, כי לא כ"כ הבנתי למה התכוונת.
מדובר בילד ראשון ויחיד בינתיים. הוא נראה חכם ובוגר לגילו, ולכן לדעתי גם הועבר לקבוצה יותר בוגרת.
בבית אנחנו משתדלים לשמור על אווירה רגועה, להגיב בצורה תקיפה ועניינית לבעיות ולא לתגמל אלימות. אני לא מפחדת מאלימות, ברור לי שזה דבר טבעי, פשוט מנסה להבהיר שזה לא מקובל ולא לתת לזה במה, וזה כמעט ולא קורה לו גם ככה, מקסימום התקפי זעם של גיל שנתיים פה ושם, אבל כמעט אף פעם לא משהו שמכוון נגד מישהו אחר.
תגובות כאלה לאלימות של אחרים היו לו תמיד, ללא קשר למעבר בגן.
למה הכוונה בכך שהוא מתאים את עצמו וזה גורר קושי רגשי, ומה בדיוק אני אמורה לעשות מולו בנושא?
תודה

שלום לירון,
לפעמים אנחנו מצפים מילד ראשון שיהיה נורא בוגר ומבין, ואכן הוא קולט, כאילו בטלפתיה את הציפייה הזו ומתאים את עצמו אליה. ייתכן שזה מה שקורה עם הילד שלכם. לכולם נורא נוח שהוא כל כל בוגר ומבין, אבל ייתכן והעיסקה הזו כוללת ויתור על הרצונות שלו ועל האני האותנטי שלו, ואז את רואה את זה בויתור הנורא מהיר שלו מול ילידם אחרים. אבל למעשה הוא מוותר כך גם מולכם אבל אתם לא שמים לבל לזה כי אתם חושבים שזה מעיד על בגרות. ייתכן שזו לא בגרות אלא ויתור.
אם זה אכן כך, כדאי לכם לשים לב מעט יותר לכך שהציפיות שלכם אולי מוגזמות ואולי בתוך הילד ב"בוגר" יש ילד קטן שצריך שיראו שהוא עוד קטן ולא יתפעלו כל כך מהבגרות שלו שהיא בעצם ויתור, ויתור על להגיד מה אני רוצה, להתעקש, למחות כשאני לא מקבל את זה, לעושת קצת בעיות לפעמים וכו', כמו כל ילד בגילו.