העדרות

לאמא שלום,
עברה עליכם בוודאי חצי שנה של התרגשות ושמחה, אך גם התעסקות מפרכת בתינוק. יופי שאתם מעוניינים להשקיע בעצמכם ולהתאוורר קצת. בגיל חצי שנה ניתוק בן 4 ימים משני ההורים הינו מאוד מאוד לא רצוי, ועלול לערער לילד את האמון והביטחון שהוא חש בסביבה, ובכם בעיקר. בגיל הזה של הילד, עדיף להיעזר בתמיכה המשפחתית ובמטפלת, כדי לנוח בפרקי זמן מוגבלים יותר (מספר שעות בהן אתם בבית והילד עם מישהו אחר, למשל), פעמים רבות יותר. רצוי ביותר שלא להיעלם לילד לזמן ממושך (4 ימים הם נצח בגילו).

היי,

המחשבה שלי הייתה שהוא לא ירגיש את חסרונינו כ"כ אם יישאר לו הסדר יום כרגיל, והמטפלים שלו יהיו אלה שטיפלו בו מגיל אפס והוא רגיל אליהם (ההורים שלי והמטפלת במהלך היום)... מה דעתך?

מה שגם נראה לנו, שבגיל מבוגר יותר לעזוב אותם זה באמת יותר בעייתי. מאיזה גיל ניתן כן לעזוב לחופשה לבד ללא נזק פסיכולוגי?

לאמא לתינוק שלום,
בוודאי שהילד ירגיש בחסרונכם, אתם ההורים שלו!!!! אני מקווה שאת לא חושבת שלמטפלת ולהורייך יש אותו מקום בחייו כמוכם ההורים - בוודאי שאתם דמויות הקרבה וההתקשרות העיקריות, והוא זקוק לכך שתהיו נוכחים בחייו באופן קבוע.
עדיף לנסוע לחופשות ללא הילד, החל מהגיל בו קיימת יותר יכולת לקביעות אובייקט (הבנה שאתם ממשיכים לחיות ולהתקיים גם כשאינו רואה אתכם), ובנוסף כשהוא כבר יכול לשוחח עמכם בטלפון ולראות שאתם קיימים שם. זו הערכה גסה ומשתנה מילד לילד, אולם לפני שנה וחצי היעדרות של ארבעה ימים היא מאוד לא מומלצת.
לגבי הנזק הפסיכולוגי - החוזק הנפשי ויכולת ההתמודדות משתנה מתינוק לתינוק, ולכן המונח המתאים אינו באמת "נזק", במיוחד אם אתם הורים קשובים וזמינים לילד במרבית הזמן. הרי אם חס וחלילה מישהו מכם היה אמור להתאשפז לניתוח דחוף, הוא היה עושה זאת גם אם הילד ישלם מחיר נפשי. חופשה בכל אופן זה מותרות, שאפשר לדחותם או לתכננם בצורה אחרת, כיוון שהתינוק שלכם מאוד יסבול בהיעדרות של ארבעה ימים רצופים. אולי אפשר לצאת לארבע חופשות של לילה אחד, אחת לחודש, או להשאיר אותו בליל חמישי אצל סבא וסבתא, לנוח ולהתאוורר כל שישי, ואז לאסוף אותו בחזרה בערב כך שיישן בבית ותבלו איתו כל השבת. חשוב למצוא פתרון יצירתי למצב הנוכחי.
שירי