התנהגות ביתי

שלום שלומי
נראה שביתך מגיבה לשני שינויים מהותיים שהתחוללו בחייה, ושהיא אינה יכולה, עדיין, לתמלל אותם. לפיכך, הייתי מדברת עימה על השיוניים. דהיינו, דרך משחק או סיפור, הייתי מדברת על מעבר הדירה, עם כל הקשיים הנלווים של הסתגלות למקום חדש. כנ"ל לגבי הלידה הממשמשת ובאה. הייתי אומרת לה משהו בסגנון: "עוד מעט יוולד לך אח חדש, ואמא ואבא יהיו עסוקים איתו. הוא קטן ולא יוכל לעשות שום דבר לבד, ולכן נצטרך לטפל בו הרבה. יכול להיות שאת קצת כועסת ועצובה מזה, כי פעם היינו רק איתך וטיפלנו רק בך". מעבר לשתמות הלב שהיא מקבלת, אני חושבת שכדאי לתת לה מתן לגיטימציה לביטוי הרגשות הכואבים שעשויים להתעורר באופן טבעי משני השיוניים.
בנוסף, כיוון שהאמא תהיה עסוקה יותר בתניוק החדש, המקום שלך אצל ילדתך הבכורה יהפך משמעותי יותר, וזה טבעי. אני מציעה להעניק לה את המקום הזה, עד שהמצב יתאזן בהדרגה.
לעוד עצות לגבי אח חדש, אתה מוזמן להציץ באתר שלי (www.sharonba.com).
חג שמח
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית