התנהגות של בת שנה וחצי

מחכה לעצה...
תודה

שלום ז'אנה,
לא ברורה לי כל כך פנייתך השניה. בסך הכל עברו כשלוש שעות מאז ששאלת, מדוע חוסר הסבלנות? גם אם את חדשה בפורום בודאי שמת לב שיש אנשים שלא קיבלו תשובה עוד מאתמול.
לגבי ביתך, אם אתם אוסרים עליה להראות את התסכול שלה בדרך של מכות, כדאי שתתנו לה אפיק אחר להציא את התסכול, כי אתם לוקחים לה משהו אבל לא פותרים לה את הבעיה, היא עדיין נשארת בלי כלים לבטאת את התסכול. דווקא הפיתרון שלה להכות דברים אחרים, הוא יחסית טוב, כי כך היא לא מכאיבה לאף אחד. אני מציעה לכם קודם כל ללוות את הקושי שלה במילים, זה כבר סוג של כלי - להגיד לה: "אוף זה מעצבן שלא קיבלת מה שרצית" עצם ההכרה בקושי שלה היא מאוד חשובה, למרות שהפיתרון הוא לא מכות. אם היא נורא כועסת ועדיין לא יכולה לדבר כדי לבטא זאת, אפשר לתת לה כדור ספוג רך שתוכל לכווץ אותו כשהיא כועסת, וללוות זאת במילים "אוף, עכשיו אני כועסת, אבל אני לא מרביצה" ולהראות לה איך מכווצים את הכדור, לעשות פרצוף כועס,ולעשות מזה קצת צחוק, יחד איתה. באופן הזה אתם כן נותנים מקום לתסכול שלה ולא חוסמים אותו, וגם נותנים לה כלי חלופי שלא פוגע באף אחד.

אני לא שמתי לב לזמני תגובה פה בפורום.סליחה.

האם זה בסדר שאני מראה לה שאני מתעצבנת כלומר שזה מושך תשומת לב? שהיא עושה דווקא וממשיכה להכות חפצים שונים או לגעת בחפצים שאסורים לה.

תודה

שלום ז'נה,
רצוי לא להתעצבן, וכן אם התעצבנת אין טעם לעשות מזה הצגה גדולה. התעצבנות שלך היא בהחלט סוג של תשומת לב שכדאי להמעיט בה.