חוסר משמעת אצל ילד בן שנתיים

שלום רב,
אני אמא לשני ילדים, הגדול בן שנה ואחד עשר חודשים והקטן בן חצי שנה.
הילד הגדול מאוד מפונק ועד לחודש ספטמבר האחרון שנכנס לגן הוא טופל ע"י סבתא וסבא.
בחודשים האחרונים ההתנהגות שלו ממש חסרת גבולות ומשמעת: הוא מרבה להרים ידיים עלי ועל אביו, לזרוק חפצים בכעס(וגרם כבר נזקים של מאות שקלים), הוא צועק, בוכה ומשתטח על הרצפה ללא הפסקה, מרביץ לעצמו, משליך את המוצץ ואם אין לו משהו ביד הוא לוקח מה שלידו ומשליך, הוא אוכל עם הידיים(מעט מאוד עם כף או מזלג) ומרבה להשליך אוכל.
לגבי משחקים, הוא מאבד עניין מהר מאוד ומסרב לאסוף את הצעצועים כשמסיים.
אני כבר אובדת עצות ומלאת תחושת אכזבה מעצמי, שכן לא ציפיתי שאכעס על בני כל כך הרבה ובגיל כל כך קטן.
כשאני שואלת בגן איך ההתנהגות שלו הם אומרים לי שהוא מקסים ולא מבינים על מה אני מדברת.
חשוב לי לציין כי הוא מאוד מאוד מאוד קשור אליי ובכל זאת לא מקשיב לדבריי.
דבר נוסף שחשוב לי לציין שהוא מדבר מאוד יפה וברור(הרבה מעבר למצופה מבני גילו) וכי הוא ילד מאוד חכם ונבון עם זכרון מדהים(גם בגן הגננות תמיד מתפעלות מכך).
כיצד עליי להתמודד עם הדברים?
האם זו התנהגות חריגה לגילו?
תודה מראש.