מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חרדת נטישהשירן16/12/2010
שלום,
בני בן שנה וחודשיים. לפני כחודש עזבבעלי לעבודה באפריקה והוא עתיד לחזור כל שלושה וחצי חודשים לשנה הקרובה. הוא נמצא בקשר כל יום דרך הסקייפ. לאחר כשלןושהשבועות התחיל היחס של בני להשתנות לבעלי בשיחות סקייפ. בתחילה שמח לשיחות והיה מתקשר עם בעלי ולאחר מכן התחיל לרצות את תשומת הלב אך לא התייחס בחזרה. לפני כשבוע הכנסתי אותו לגן בפעם הראשונה ונראה שהגן העלה את הטראומה של עזיבת האב וחרדת הנטישה מקבלת ביטוי של לילות בלי שינה, התעוררות עם התקפי זעם. בכי במידה ועוזבים את טווח הראייה שלו לשניה. בנוסף אנו נאלצים לעזוב את הדירה בעוד כחודשיים.השאלה היא איך מתמודדים עם חרדת נטישה כזו לקראתמצב בו האב חוזר ועוזב שנית?והשאלה השניה האם כדאי לחכות עם הכניסה לגן?ואם לא.. איך ליצור אתההסתגלות לגן בצורהנכונה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חרדת נטישה - תגובה
סמדר ריינר17/12/2010שלום שירן,
לא בטוח שהכניסה הקשה לגן קשורה לעזיבת האב. זו תופעה נפוצה, הסתגלות לגן זה דבר לא פשוט עבור ילדים.אני לא יודעת להגיד לך איך ליצור הסתגלות לגן בצורה נכונה כי אני לא יודעת מה עשית ואם עשית משהו לא נכון. בעיקרון עדיף להסתגל לגן הדרגתית, לרוב הגננות יודעות לכוון שם. להתחיל משעתיים ביום, כשבהתחלה את איתו ואחר כך הולכת וחוזרת. עדיין יכול להיות שיהיו לו קשיים, חשוב להיפרד בקצרה ובענייניות, לא לעשות סיפור ולא לעשות עניין. לבדוק איך הוא מסתדר בגן אחרי שאת הולכת. אם הוא בוכה כשאת נמצאת אבל נרגע ומשתלב כשאת אינך, אז המצב הוא לא כזה גרוע. יכול להיות שלך יש חששות ותחושת אשמה בגלל שאביו כביכול "עזב אותו" ולכן את מגלה רגישות יתר לכל עניין הגן וזה מה שמשפיע עליו ולא עזיבת האב עצמה.
לכן חשוב שאת תרגעי, תלכי צעד צעד, תקבלי עזרה ותמיכה עם כל המטלות שאת מבצעת ללא בעלך (הכנסה לגן, מעבר דירה) ואני מניחה שזה יקל גם על התגובות של בנך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
