תינוקת "שחקנית" בת שנה וחודשיים

אורית שלום,
הילדה שלך לא ככ רוצה להיפרד ממך, והיתה רוצה באמת שהסיטואציה בה את עוזבת והיא נאלצת להישאר עם סבא וסבתא או עם הגננת, לא תתרחש. התגובה שלה היא מאוד טבעית ולא מצחיקה. כדאי להתייחס לקושי שבבסיס ההתנהגות, ולומר לה משהו בסגנון הדברים הבאים: "אני מבינה שמאוד קשה לך, ואת היית רוצה שאמא לא תלך ואת לא תישארי עם סבא וסבתא/הגננת. אבל אמא עכשיו הולכת לעבודה, ואני אחזור אח"כ לקחת אותך. אני בטוחה שיהיה לך כאן כיף אפילו שתתגעגעי, ותעשי כאן... (אפשר ורצוי לפרט לה פעילויות שהיא נהנית מהן).
אני חושבת שהתגובות של בתך הן לא משחק, אלא באמת קשה לה וכרגע אין לה מספיק יכולות שפתיות לבטא זאת במלים אלא רק בהעוויות פנים.
שירי

זה אולי נכון לגבי הגן אבל בתי עוצמת עיניים ומתעלמת מסבא וסבתא גם שבאים לביקור ואני לא נפרדת ממנה.
אני איתה והיא מסובבת את הראש ועוצמת עיניים כ - 5 דקות ראשונות עד שמפתים אותה במשהו.
במהלך 5 הדקות האלה היא מסובבת את הראש ועוצמת עיניים וכצוחקים ומדברים אליה היא עושה חצי חיוך ומציצה ואז מסובבת חזרה.
כלומר אצל סבא וסבתא זה לא נראה ממש קושי.
אני לא מבינה למה היא מתנהגת כך כי אח"כ כיף לה והיא נהנית מאוד אבל היא חוזרת על "ההצגה" הזו בכל שבוע בכל ביקור.

אורית,
ייתכן שעם סבא וסבתא זו ההתמודדות שלה עם כך שהם באים. הם בכל מקרה מקושרים אצלה לכך שלעתים את גם עשויה לעזוב אותה, אפילו לזמן מוגבל, כשהם מגיעים. ייתכן גם שבתך זקוקה למעט זמן על מנת "להפשיר" ולהתרגל לאנשים ולמצבים חדשים, וזו דרך ההתמודדות שלה.
אני בטוחה שככל שהיא תגדל ותוכל להשתמש בכישוריה השפתיים, כך בתך תוכל לבטא יותר במלים את רגשותיה, וגם לכם המבוגרים יהיה קל יותר להבינה.
שירי