איך להתמודד ?

שלום גילית,
לא ציינת פרט חשוב והוא הגיל של אחיינך. התשובה שונה לחלוטין אם הוא בגיל ההתבגרות או ילד קטן.

הילד הוא בגיל 16 ויש איתו מס' בעיות וגילינו שהוא גונב כספים וכנראה לא רק מהסבא וסבתא שלו.
הבעיה איך אומרים דבר כזה? אנחנו לא יכולים לצפות את תגובת ההורים. אין ספק שהאבא מפאת הבושה ינתק קשר והאמא שהיא אחותי תיקח את זה מאד קשה
איך מטפלים? אודה לך על תשובתך המהירה ותודה רבה על הטיפול המהיר
גילית

אולי לא הבהרתי את עצמי טוב אבל ההורים לא גרושים והמשפחה היא טובה שמגדלת עוד 2 בנות. הוא הילד הבכור ואם הזמן נוצרו מעין אפליות במשפחה והקשר של הילד עם האבא לא מושלם. כשאמרתי שהאבא ינתק קשר זה מפאת הבושה שלו על מה שהילד עושה. הילד כל הזמן דורש כספים ןלא תמיד ההורים מספקים כי לפעמים זה מוגזם. הילד לומד בבוקר והתחיל לעבוד בערב אבל עדיין מקרה הגניבות לא נגמר ויש פה בעיה רצינית שצריך לטפל. נכון שצריך לספר אבל אנחנו בתור המשפחה לא יודעים כיצד להתחיל
שוב תודה ואודה על עזרתך והצעתך

שלום גילית,
אם כך, הרי שהדרך היחידה לספר היא פשוט להגיד את האמת כמו שהיא. אתם לא אחראים על התגובות של ההורים ולא ביכולתכם למנוע אותן. אין פטנט שיכול לרכך את הדבר הזה או למנוע אותו, אלא יש עבודה טיפולית ממושכת שיכולה לעזור למשפחה להתמודד עם האפליות , חוסר הגבולות בענייני כספים, ובעיית הגניבות.
הייתי אומרת להורים שנתגלה שהילד לקח כספים ללא רשות מסבא וסבתא, למעשה גנב אותם. אם הילד הודה ולקח אחריות על העניין הייתי מציינת גם את זה. והייתי ואמרת שבהתייעצות עם איש מקצוע נאמר לכם שזו יכולה להיות סוג של זעקה לעזרה, וקריאה לתשומת לב סביב הקשיים שיש במשפחה. ולכן, המעשה עצמו הוא פסול וחמור, וכמובן שצריך להתייחס אליו ברמה הזו, הילד יצטרך להחזיר את הכסף ולת את הדין על מה שעשה, אבל זה לא מספיק אלא צריך לחשוב את לטפל גם בבעיות במשפחה שגרמו למצב להגיע לידי כך, ואולי כדאי לפנות לטיפול משפחתי, כדי לבדוק את ניתן למנוע את הישנות המקרה הזה, ואת האווירה של היחסים הלא טובים.

שלום גילית,
תראי, אני מבינה שאת ממש מחכה לתגובה דחופה. אבל מה שאת כותבת נשמע לי קצת חריג ולכן אני נזהרת לתת תגובה מהירה בלי לדעת את הרקע.
משתמע ממה שאת כותבת שהילד לא גדל אצל הוריו? מה זאת אומרת האבא ינתק קשר? זה נשמע קיצוני מאוד, ואני מניחה שזה נובע מיחסים מיוחדים במשפחה וממבנה משפחתי שלא ברור לי כרגע.
אני גם לא בטוחה שאני מבינה עד הסוף מה המשמעות שאחותך תיקח את זה קשה. בודאי שהיא תיקח את זה קשה. זה אולי טוב שהיא תיקח את זה קשה, זה אכן אירוע קשה ,למה יש לך צורך לגונן עליה? האם היא חולה? האם היא במשבר?האם היא לא מתפקדת באופן מלא כאם של הילד?
אם הבעיות המשפחתיות הן מה שנדמה לי שמשתמע מדברייך, כלומר שההורים גרושים, האב בקשר רופף והתפקוד של האם הוא חלקי ושאר בני המשפחה נוטלים אחריות בגידול הילד במקום ההורים, הרי סביר שהגניבות של אחיינך הן תוצאה של הקשיים האלה וסימפטום שלהם. אם זה אכן המצב, הבעיה האקוטית כרגע היא לא איך מספרים להורים אלא מי המבוגר האחראי במשפחה הזו ומי מטפל בילד הזה, ואיזה טיפול, ואיזה עוד גורמים מעורבים בחינוכו וגידולו, הרווחה, וכו'. יכול להיות שאם ייגרם כרגע משבר יהיה בזה משהו חיובי כי יצטרכו לקבל החלטה מי אחראי הילד הזה ולמי בכלל מספרים בשורות לגביו, ומי שהאדם הזה יהיה, הוא אמור לעמוד בבשורות האלה וללכת עם הילד לטיפול.
אם תתני יותר פרטים, אנסה לכוון אותך יותר.