גיל שנתיים "הקשה"

יש לי שני ילדים הגדול בן שש וחצי והקטן חודש הבא בן שנתיים.
הבעיה שלי היא עם הבן הקטן, הוא ממש ילד שובב- הוא מציק לאחיו הגדול נושך אותו רוצה רק מה שיש לו ביד ואם לא מקבל מתחיל לצרוח ולבכות.
אחיו הגדול מאוד אוהב אותו ולא יכול לשמוע את הבכי שלו ולכן לצערי הרבה פעמים מוותר לו.
בנוסף הקטן זורק דברים (צעצועים את הבקבוק שלו ועוד) ומנסה לנשוך ולהרביץ גם לנו (אבא אמא סבתא וסבא...).
הוא נכנס השנה לגן אחרי שהיה אצל מטפלת ובגן ברוך השם הכל בסדר, התעניינתי אצל הגננת ונאמר לי שהוא מתנהג בגן בסדר גמור- אין בעיות מיוחדות הוא כמו כל הילדים אין בעיה חריגה.
ניסינו לטפל בשיטת פינת החשיבה אך כאשר אני שמה אותו שם הוא לפעמים מתחיל לבכות, ולפעמים עומד ומחייך.
הוא מדבר יפה וניתן להבין ממנו הכל אך עדיין בבית מתנהג איך שבא לו.
מהי משיטה שבה ניתן לחנך ילד בן שנתיים שמה שהוא עושה לא מקובל על הסביבה?
אני יודעת שגיל שנתיים הוא גיל קשה של בדיקת גבולות, אך איך מציבים לילד כזה קטן גבולות בצורה שיבין?
כי לאחר "עונש" הוא מחכה קצת וחוזר על אותו מעשה?