פחד פתאומי מחיות אצל בת שלוש וחצי

צהריים טובים,
בתי בת שלוש וחצי, ילדה מלאת שמחת חיים, נבונה מאד, חכמה. תקשורתית וחברותית ובמיוחד מפותחת וורבלית לעומת בני גילה. לפני יומיים בדיוק, פתאום וללא כל תהליך הדרגתי..התחילה בבי לפחד מגורילות, בקשה שאסגור את החלונות וכו. הפחד מלווה אותה כבט יומיים לאורך כל היום. העיניים שלה משדרות פחד, פעורות, היא אוכלת פחות, רוצה שאכניס את כל הבובות לארון שהגורילות לא תחטופנה אותן..וכו, היום בגן פחדה ללכת לשירותים לבד. הגננות לא רגילות להתנהגות זו שלה. בבית כשתחקרתי היא אמרה שהיא פחדה מהגורילות ורצתה שיבואו איתה. העיניין נורא מעציב אותי, מפתיע ומבלבל. ברור שיש לילדים חרדות, אבל כך? ובעוצמה כזו. היא מתנהגת מוזר מזה כיומיים והכל סביב לגורילות. מרבה לבכות..הכל התנהגות זרה ורחוקה כל כך מאיך שהיא תמיד. זו ילדה שתמיד בהשגחתי או בגן, גדלה בבית חם ואוהב ואני בטוחה במליון אחוזים שלא נפגעה חלילה על ידי משהו, שכן היא תמיד איתנו. אפילו חברות אני מזמינה והיא עדיין לא הולכת לבד לאף מקום. היא גדלה בבית אוהב וחם, ילדה מפונקת ואהובה. שום דבר חדש לא השתנה לאחרונה.., לא אח חדש, לא סביבת מגורים.., בנוסף, היא ישנונית יותר, גם היום וגם אתמול, היא נרדמה כשחזרה מהגן. שוב דבר שלא אופייני לה. אני סומכת על הגננות, מכירה אותן אישית ומתכוונת לדבר איתן אחהצ ובכל זאת, מה עליי עוד לעשות?, אני אובדת עיצות..?. ואחרי כל זה, אני נזכרת שלפני כחודשיים סיפרתי לחברה על מקרה מצחיק שקרה לי ולבעלי לפני שנים כשהיינו האפריקה,כשגורילה נכנסה לנו לאוטו וחטפה לנו ממתקים.. ..יכול להיות שהיא שמעה ולא הבינה את ההומור ונלחצה, אבל עברו מאז חודשיים. גם אם זה מקור הבעייה, למה פתאום אחרי חודשיים היא נזכרה..?, בקיצור, מה עליי לעשות, איך לנהוג?הילדה נראית ומתנהגת כאחוזת אימה, אודה לתשובתך