הילד זורק חפצים

ריקי שלום,
אני חושבת שיש להבחין בין מענה לצורך של הילד, כשהוא זורק את החפצים, לבין השאלה לגבי התגובה המתאימה.
בגיל שנתיים ילדים נוטים להביע הרבה יותר כעס כלפי הסביבה מאשר בעבר, וייתכן שהילד הגיב להריון ולזמינות הנמוכה של ההורים בעת ההריון, וכעת הוא מגיב להולדת התינוק. חשוב לוודא שהוא מקבל מספיק זמן אישי עם כל אחד מההורים, ושכשהוא פונה אליכם המבוגרים, הוא זוכה למענה (אחרת זריקת החפצים תיהפך לדרך תקשורת). עד כאן בקצרה מבחינת הצורך של הילד כשהוא זורק את החפצים.
במקביל חשוב להציב גבולות באופן תקיף ועקבי - לומר לו שאתם אוסרים לזרוק חפצים, ואם הוא יזרוק, הוא יצטרך לשבת ב"פינת הירגעות" למספר דקות. כדאי להכין מקום מתאים בבית ל"פסק זמן" שכזה, בו הוא יישב וירגע, ויוכל לחזור לפעילות במרחב המשותף לאחר שנרגע. כעס ועצבים לא יעזרו, אבל כמובן שגם חוסר התגובה של האם, לא מסייע בהפסקת ההתנהגות.
חשוב גם להחמיא לו ולשבח אותו בכל פעם שהוא מתייחס לאחיו יפה, או כשהוא מצליח לשחק מספיק זמן ברוגע יחסי. כדאי לחשוב גם אם יש לילד מספיק הזדמנויות "לפרוק אנרגיה" ולעסוק בפעילות אקטיבית שמותאמת לגילו ולמינו. יחד עם זאת, תוקפנות וכעס הם חלק מהחיים, וחשוב לתת להם מקום במידה מסוימת.
בהצלחה בתהליך ההסתגלות להרחבת המשפחה, אולי את כסבתא מנוסה תוכלי לייעץ להורים איך להתמודד עם תסכול של הבכור לאור הולדת אחיו.
שירי