ילדה בת 3

תודה על התשובה...
דיברתי עם הגננת היא אורמת שהיא מתנהגת רגיל.... היא לא רואה אצלה שום שינוי התנהגותי חריג היא משחקת עם ילדים.
את ממליצה לי לפנות לפסיכולוגית דרך טיפת חלב בכל מקרה לייעוץ....
כי גם היום היה משהו חריג מהרגיל ישבו שכנים ליד הבית שהיא תמיד הייתה מתלהבת וניגשת להגיד להם שלום והיום עשתה סיבוב כדי לא לעבור לידם....ואמרה יש שם אנשים.
מה שלפני חודשיים או שלוש לא היה קורה היא הייתה נגשת...
ג'ני

ג'ני שלום,
לא ברור משאלתך האם חל שינוי פתאומי בהתנהגותה של הילדה, או שאת מתארת תגובות שהן אופייניות לה למשך תקופה, והאם חלו שינויים אחרים בבית - לידת אח/ות, קשיים בין ההורים, שינויי עבודה או מגורים וכדומה. כדאי לשאול גם את הגננת כיצד היא מתרשמת מהיחסים החברתיים שהילדה יוצרת, במיוחד לאור היכרותה עמה מתחילת שנת הלימודים.
אם תרשמי יותר פרטים ניתן יהיה להציע יותר כיוונים לחשיבה.
שירי

תודה על התשובה אני אפרט.
היא בת יחידה איני בהריון. זה משהו שפתאום הופיעה לה. בבית הכל סדר. למשל היום הייתי איתה בקופת חולים היא עצמה את העיניים שלה לא ברור מאיזה סיבה כאילו לא רצתה שהסתכלו עליה או היא לא רצתה להיסתכל על האנשים. אתמול באו אליינו בני משפחה להגיד לה מזל טוב ליום הולדתה היא ברחה לחדר שלה לקח לה איזה 3 דקות עד שהיא יצאה משם. ממש מתביישת לפעמים גם לא רוצה להסתכל לאנשים אחרים בעיניים וזה אנשים שהיא מכירה. כמו כן אולי בגלל שהיא יחידה ורואה אצל אחרים בגן שלה שיש אחרים קטנים. היא הנכדה היחידה מצד שלי והבכורה משני הצדדים אמא שלי נמצאת איתה כל הזמן אחרי הגן....
אני פשוט עובדת עצות לא יודעת למה חל פתאום שיוי כזה והיא כמובן גם מפחדת מדמויות בטלוויזיה שהם לא נראות לה לעין שזה נראה לי נורמאלי
תודה ג'ני אשמח לקבל עזרה...

ג'ני שלום,
החרדות שאת מתארת, הן כרגע בטווח הנורמטיבי לגיל. ייתכן שהבת שלך היא אדם שזקוק ליותר זמן להסתגל לסביבה ולאנשים חדשים, והיא מרגישה צורך לעצום את העיניים כדי "לחסום" מעט את הרעש והקולות שיש בסביבה. אם היא יוצאת מהחדר לאחר מספר דקות ואז מתקשרת באופן תקין עם מבוגרים וילדים, זה נראה לי תקין. במקרה הזה, חשוב לתת לה את הזמן שהיא צריכה עד שתרגיש בנוח, ולא להיות ביקורתיים או לזרז אותה.
בכל מקרה, כדי להשלים את התמונה, כדאי גם לשוחח עם הגננת ולשמוע ממנה על התפקוד החברתי של בתך בגן, עם הילדים הקבועים שהיא מכירה ועם הצוות החינוכי.
שירי

תודה על התשובה...
דיברתי עם הגננת היא אורמת שהיא מתנהגת רגיל.... היא לא רואה אצלה שום שינוי התנהגותי חריג היא משחקת עם ילדים.
את ממליצה לי לפנות לפסיכולוגית דרך טיפת חלב בכל מקרה לייעוץ....
כי גם היום היה משהו חריג מהרגיל ישבו שכנים ליד הבית שהיא תמיד הייתה מתלהבת וניגשת להגיד להם שלום והיום עשתה סיבוב כדי לא לעבור לידם....ואמרה יש שם אנשים.
מה שלפני חודשיים או שלוש לא היה קורה היא הייתה נגשת...
ג'ני

ג'ני שלום,
אני מאמינה שבמקרה בו ההורה ממשיך להיות מוטרד מהחרדה של הילד, ולא נרגע כשיש פידבקים מהסביבה שאומרים אחרת - כדאי להקשיב לאינטואיציה האמהית, ולבדוק אם יש משהו שמטריד את הילדה.
לכן אפשר לפנות להתייעצות פסיכולוגית במרפאות לגיל הרך, או אצל פסיכולוג/פסיכותרפיסט המומחה בגילאים אלו.
שירי