בן 5 וחצי פגיע מאוד וחסר ביטחון.

שלום, לפני שאפרט אציין פרט חשוב, בעלי בקבע ומגיע בסופ"ש.

בני הוא ילד אהוב מאוד הן על חבריו הרבים והן בקרב צוות הגן.

הבעיה מתחילה עם ילדים מהגן(בסה"כ שלושה...אך זה מאוד משפיע עליו) שעלו כנראה על החולשות שלו שהוא פגיע מאוד מאוד, התגובה המיידית שלו היא בכי וחוסר ביטחון מולם.
למשל קורה שאחד הילדים מקניט אותו או צוחק עליו(מדובר על אלימות מילולית)
ובני נפגע מכך עד כדי כך שהוא לא רוצה ללכת לגן בגלל אותו ילד.העניין הוא שהוא מייד נזכר בכל אותן פעמים אפילו משנה שעברה שאותו ילד עשה לו משהו, והוא מאוד נסער ,בוכה וגם לאחר זמן מה הוא יכול להזכר בכך במשך היום.
הם כ"כ משמעותיים עבורו שהוא מאמין לכל מילה ואיום שהם יגידו.
איך אני אמורה להגיב על כךכשהוא מספר לי בבית והתגובה שלו היא בכי מוגזם ומה להדריך אותו להגיב בשעת מעשה?
יש לציין שהגננת מעורבת בעניין.
אשמח לשמוע עצות,תודה.