שינוי קיצוני בהיתנהגות הילד

בני בן שנתיים ו8 חודשים חזר מהגן מובהל וחוזר על המשפט " לא רוצה לגן " שנשאל מדוע צעק ולא ענה למחרת היום שהתעורר משנת הלילה חזר על המשפט וסירב ללכת לגן לאחר שיכנועים הצלחתי להגיע עימו לגן אבל תגובותו הייתה בכי ללא הפסקה לטענת הגננת לאחר שהלכתי הוא ישב בצד ובכה ללא הפסקה וחזר על המשפט " לא רוצה לגן " באותו היום ביקשתי מחמתי להוציא אותו ברגע שראה אותה הפסיק לבכות ושינה התנהגות בערב שחזרנו מעבודה הוא לא הסכים לבוא הביתה ( הבית קרוב לגן ) הוא צרח והשתוללל בצורה קיצונית שעלינו הביתה בכה לא רוצה הביתה לא רוצה לגן תנו לי לצאת ללכת לסבתא והוא דפק על הדלת במשך 30 דקות , אישתי לקחה אותו וחיבקה ולאחר שעה הוא נרגע ושינה התנהגות שר ושמח . בנוסף האלה לתופעות הוא קם בלילה בערך 3 פעמים וחוזר על המשפט " לא רוצה לגן " . בניסיון נוסף שלמחרת היום שתיארתי אישתי לקחה אותו לגן וגם באותו היום מהרגע שהתעורר חזר על המשפט והסתתר בבית ולא היה מוכן ללכת בסופו של דבר שכנעתי אותו ללכת לגן שהוא נכנס לגן הוא ראה את המטפלת שכרגע מחליפה משהי שחולה התגובה הייתה שהוא ראה אותה הוא נרתע אחורה ופניו היו מבוהלות והוא התחיל לבכות והמשפט הראשון שהגננת ראתה אותי היא סיפרה לי אך הוא רקד איתה באותו היום שזה התחיל והוא היה שמח ורקד ואמרה לי תשאלי את בעלך לאחר מכאן היא ביקשה שנעלה לכיתה בגן למעלה היא עלתה ראשונה ושהיא נעצרה ופנתה לבני בו תעלה או פשוט במוק ם לבצע עלייה ירד מדרגה למטה לאחר שהרגעתי אותו ביקשתי ממנו בו תן חיבוק לגננת אז הוא ביד אחד חיבק אותה ואת היד השנייה הושיט לי . ברצוני לציין שבני ילד חברותי וחייכן וכול מי שראה אותו בימים האחרונים שואלים מדוע פניו מובוהלים כול כך נוצר גם מצבים שלפני השינה הוא מסתובב בבית בערך 30 דקות סערורי ובוכה וחוזר על המשפט " לא רוצה לגן " .
מבקשת לקבל תגובה על המקרה . תודה