התקפי בכי וכעס אצל בת 1.7

שירה שלום,
ראשית לא היה ברור משאלתך אם שתי הבנות נכנסו יחד למסגרת, והאם לאותו הגן.
סביר להניח שהכעס והבכי קשורים גם בהסתגלות לגן וגם בהתקרבותה של בתך לגיל שנתיים, בו התנהגויות כגון זו הינן אופייניות. אני חושבת שלא כדאי להתעלם לחלוטין, הרי הילדה מנסה להביע משהו באמצעות הבכי והכעס. חשוב להבין זאת בהקשר של הקושי להסתגל למקום חדש, והיא מוציאה את המתח בבית ומשאירה כוחות להתמודדות תואמת יותר בגן. זו "חלוקת האנרגיה" הנכונה.
בזמן הקרוב רצוי להיות עם כל אחת מהבנות כמה שיותר, לבלות איתן זמן אישי כמה שניתן במסגרת המגבלות הברורות, וגם לאפשר לתקופת-מה ביטוי של כעסים.
שירי

הבנות נכנסו יחד לאותו הגן. היא עשתה רושם שנקלטת בקלות לכאורה ואילו אחותה התקשתה יותר להפרד ו"להתמסר" לגן.
האם התכוונת בדבריך לזמן לבד איתה בלי אחותה או בכלל ל"זמן אמא/אבא". עד לשלב זה היתה מאד מאד קשורה אלי וכעת מביעה כלפי הרבה כעס ונוטה לפנות יותר לאביה. האם זה גם אופייני לגיל זה או שמא רק בשלב מאוחר יותר

שירה שלום,
בהחלט התכוונתי לזמן אישי עם הילדה לבד, וגם כמובן זמן אמאבא כללי. נראה ששתי הבנות הפגינו סגנונות התמודדות שונים - האחת הביעה את הקשיים בפרידה ובהסתגלות, יותר בהתחלה; בעוד שהשניה הסתגלה יותר מהר והפגינה תפקוד גבוה כלפי חוץ, אולם לאחר זמן היא מפגינה את הקושי. חשוב שתזכרו, שמבחינה פסיכולוגית והתפתחותית, אנו מצפים לביטויים של קושי ושל חרדה. כך שאם היית אומרת שהילדה לא הפגינה בכלל קושי, זה היה מטריד.
הפנייה לאבא היא ככל הנראה לא מתוך שלב אדיפלי, אם לכך התכוונת. כנראה שהיא חשה כרגע זקוקה מאוד לשני ההורים, ולא מספיקה לה הנחמה שאת מספקת.
סביר להניח שככל שאתם תוכלו להקדיש לילדות בזמן הקרוב יותר זמן אישי ופנאי, כך ההסתגלות שלהן תיטיב והן יחזרו לשגרה.
בהצלחה,
שירי