צרחות אצל ילדה בת שנתיים וחצי

יש סיבה שאתם לא עונות כל כך הרבה זמן???

אדוה שלום,
איני יודעת אם התנהגות הילדה נובעת מהיעדרכם בחופשה, אולם התגובות שאת מתארת הן אופייניות לגיל שנתיים וחצי, שנקרא גם "גיל המרד". ילדים מנסים להשיג מהסביבה את מבוקשם בדרכים אלו, ודרושות התנסויות רבות בהן הם לא מצליחים בכך, כדי לעצב את התנהגותם לדרך אחרת.
בנוסף, אי אפשר לפסול שהילדה מבטאת קשיים נוספים, ולכן בזמן הקרוב כדאי להשתדל עוד יותר לבלות עמה ולהקדיש לה זמן ותשומת לב, ולבחון מה קורה. לגבי הגן - תני לצוות למצוא את הדרך שלו עמה, אני משערת שזו לא הילדה הראשונה עמה הם נתקלים בנושאים אלו.
שירי

בהמשך לתשובתך רציתי לומר כי המצב מחמיר
הילדה צורחת בגן וקוראת לנו בגן זה עפ"י דיווחה של הגננת, הגננת לא יודעת מה לעשות
היא בוכה וצורחת כשעתיים בגן לא רוצה לכול ארוחת צהרים, היא לא רוצה לשתף פעולה
היא מדברת הרבה בבכי, אם נופל לה משהו היא מבקשת שירימו לה, אנחנו לא נותנים לזה במה..
לדוגמא" בגן שהולכים לגימבורי חולצים נעלים היא מודעת לנושא אבל מתחילה בבכי כחמש דקות ורק לאחר מכן אחרי שבכתה מסכימה לחלוץ נעלים..

היא ממש עושה מרד בתקופה האחורנה בגן
מה עלינו לעשות??

אדוה שלום,
לא ברור לגמרי מה עובר על בתך. מצד אחד את מציגה תמונה של מצוקה, ומצד שני בין השורות עולה התייחסות להתנהגותה כאל משהו שנועד להשיג מהסביבה תגובות מסוימות (את אומרת: "אנחנו לא נותנים לזה במה", "היא מודעת לנושא" וכדומה). לכן קשה לי לדעת כמה מההתנהגות נובע מקושי אמיתי, וכמה קשור בנסיונות השליטה של גיל שנתיים וחצי. בכל מקרה, התגובות של המבוגרים כרגע לא מותאמות מספיק לצרכיה, אם ההתנהגות נמשכת כבר כמעט כחודש. זה הרבה מעבר לתגובה לנסיעתכם לארבעה ימים.
לא כתבת האם יישמתם את החלק לגבי הקדשת זמן אישי ופרטי לילדה, עם כל אחד מההורים. כמו כן, חשוב לאפשר פרידה הדרגתית בגן, אולם לא להאריך מעבר לחמש-עשר דקות את נוכחותכם שם בבוקר. כדאי למצוא מטפלת אחת בצוות שמסתדרת יותר טוב עם בתכם ומצליחה להרגיע אותה, ולנסות לחבר ביניהן יותר. במקביל, יש לשמור על גבולות הגיוניים ותואמים לסיטואציה.
אם ההתנהגות של בתכם ממשיכה, כדאי לשקול התייעצות עם פסיכולוג/פסיכותרפיסט המומחה בילדים בגיל זה, כדי להבין טוב יותר מה עובר על הילדה. כמובן, שיש מקום כבר לשקול האם הגן הנוכחי מתאים וטוב עבורה.
בהצלחה,
שירי