שיטת חינוך בגן

בני בן 3 וחודשיים ילא חכם להפליא מדבר מגיל שנה ומפותח מאוד לגילו.
בני הוא ילד בעל דמיון מפותח מאוד מגיל מאוד קטן הוא תמיד העדיף את משחקי הדמיון מאשר הרכבת פאזלים ומשחקי קופסא מה שאופייני לגילו היום.
הוא שוהה בגן עירייה ואני מתלבטת אם טוב לו שם.
יום אחד הגננת הראתה לי עבודת יצירה שעשה , עבודה יפיפיה , לדברי הגננת הוא עשה את העבודה לאחר שכנועים והיה לה קשה לשכנע אותו לשבת ולעבוד.
אני הייתי רוצה שלא "יכפו" על בני לעשות עבודות כשהוא לא מעוניין ולא ינסו ללחוץ או לשכנע אותו כי דברים כאלו באים מבפנים.
בבית הוא משחק גם בפאזלים ואני נותת לו המון חופשיות ונותת לו את חופש הבחירה להחליט מה בא לו לעשות.
אך דעתי חלוקה , כי אולי הוא כן צריך ללמוד שלפעמים צריך ללמוד גם דברים אחרים. לטענת הגננת מבחינת בני הוא יכול לשבת כל היום עם משחקים בבובות וכל מיני משחקי דימיון ובגן יש זמן לכל דבר ובאיזה שהוא מקום לוחצים אותו גם לעשות דברים שלא כל כך מתחשק לו כרגע.
שאלתי היא האם זהו הגיל בו צריך כבר ללמד אותו שיש זמן לכל דבר ולפעמים עושים דברים שלא בא לך לעשות או שהמסגרת פשוט לא מתאימה לו ועליי להחליף את מסגרתו למסגרת עם חינוך יותר פתוח בו לא קובעים לילדים מה צריך לעשות ומתי?
מה דעתך? אני אובדת עצות ואני מרגישה על בני שאיננו אוהב ללכת לגן בגלל זה , הוא אומר שאינו רוצה ללכת לגן מספר רב פעמים ואינו ברור כשהוא מנסה להסביר מדוע.