הילדה מסרבת למגורים משותפים

שלום בוני,
בשום פנים ואופן אין להיכנע למצב שבו הילדה מכתיבה את אורח החיים על ידי איומים. יש להבהיר לה בצורה חד משמעית וברורה, שהיא לא מנהלת את הבית, היא גרה אצלכם ולא להיפך, והיכולת שלכם לרדת לה חיים קצת יותר גדולה מהיכולת שלה לעשות זאת.
אם קיימת אפשרות שהילדה תעבור לגור אצל בן הזוג השני והילדה מעוניינת בזה- לא להיבהל ממנה, זה גם בסדר גמור.
אחרי שמבהירים את זה - אפשר לשבת ולדבר בשקט, בלי איומים, ולנסות לראות איך כל הצדדים מתחשבים אחד בשני כדי לעשות את העניין יותר קל ונעים לכולם.
סביר להניח שיהיו חריקות וקשיים, אבל כל עוד מדברים בלי איומים - כל דבר אפשר לפתור.

שלום סמדר
בהמשך לנכתב, עלי לציין שאבי הילדה לא יכול לקחת את הילדה אליו מנסיבות אישיות והילדה עזבה את הבית לידיד שלי ולא מוכנה לדבר. היא נמצאת שם יומיים ואני לא יודעת מה לעשות!!!

שלום בוני,
למה את כל כך דואגת? מדובר בילדה גדולה, אני מבינה שהי אנמצאת במקום שהוא מקום בטוח מבחינתך ומדבור באדם שאת מכירה. לא את זו שצריכה להיות לחוצה, צאי מתוך הנחה שהמצב הזה נוח לה פחות מאשר לך ויש לה אינטרס יותר גדול משלך לשנות אותו. הייתי מעבירה לה את המסר שאת פתוחה להידברות ולא כועסת עליה, ומתי שהיא תרצה תוכלו לשבת ולדבר איך לארגן את הדברים כך שיהיה לכולכם נוח ונעים בבית, אבל היא לא יכולה להחליט עם מי תגורי. חכי בסבלנות, ונסי לא לשדר לחץ. יש גבול כמה זמן הי איכולה לשהות שם. היא זקוקה לכסף, לפינה שלה, להרגלים שלה, לקשר איתך וכו'. היא צריכה אותך יותר ממה שאת צריכה אותה. נסי לא לשכוח את זה. בנוסף, גם היא תחליט להישאר מחוץ לבית, בכל זאת מדובר בילדה בת 17, כל עוד היא במקום בטוח, מה כל כך רע בזה, החרם עלייך לא יישאר לנצח, את אמא שלה והיא צריכה אותך.