בן 6.5 ומלחמתו בבי"ס

שלום איריס,
בשביל לענות על שאלתך חושב שנדע מהו הבסיס הריגשי של ההתנהגויות. נשמע שאת יודעת מהו אך לא פירטת. בזה צריך לטפל. אם תפרטי יותר ייתכן שאוכל לעזור לך יותר.

בסיס רגשי: למשל חיכוכים ביננו בשבת=יום ראשון הפוך. הידיעה ביום שלישי,שאני לוקחת אותו לאבחון ברפואה משלימה, כדי לעזור לו להיות יותר קשוב = בלגן ביום רביעי בגלל המתח שנובע מזה שאין לו מושג מה זה אומר והאם/איך/כמה ישנה את חייו.
ברוב המקרים אני מזהה את הקשר בין האירועים. החיכוכים לאחרונה הם בעיקר סביב הלימודים וחוסר היכולת שלי להעביר לו את המסר (במילים אחרות, אני מתרגזת מהר). מאחר והוא לא פנוי ללמידה, הפער בין המקום של הכיתה והמקום שלו הולך וגדל.

שלום איריס,
את אכן מבינה יפה אני מתרשמת את הגורמים להתנהגותו. עכשיו מה שנחוץ הוא שתעזרי לו לעכל את הקשיים שלו ולהכיל אותם כך שהם לא יתפרצו לו בבית הספר. חשוב כשאת מזהה חרדה או קושי שלו, שתדברי איתו עליהם, תרגיעי אותו, תראי לו את אפשרויות לראות את הדברים אחרת ולא בצורה כל כך מטרידה, וכו'. חשוב גם שתנסי לא להתרגז עליו או להתרגז עליו פחות, כי ההתרגזות שלך גם לא מקדמת אותו, וגם לא נותנת לו דוגמה נכונה. אם את לא מצליחה להכיל את עצמך ולשלוט בעצמך מדוע את מצפה שהוא יעשה את זה?
הצבת גבולות לא חייבת להיעשות בדרך של התרגזות, אפשר להיות תקיפים וברורים בלי להתרגז.
כמו כן, אחרי שיש חיכוכים ביניכם, חשוב גם להרגע ולחזור למצב יחסים תקין, חם ואוהב לפני החזרה לבית הספר.
אני יודעת שקל להגיד וקשה יותר ליישם, ואם את לא מצליחה אולי כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת או לטיפול עבור עצמך אם יש קושי.
בכל זאת את נמצאת במצב מתקדם ויפה מבחינת ההבנה שלך את התמונה וזה כבר הרבה מאוד.

תודה על תשובתך. תחושת הצורך בהדרכה הורית עולה בכל פעם שיש חריגות עוצמתיות (לטעמי) בהתנהלות השוטפת - ואז אני מגלה שאין לי כלים להתמודדות ואני מבקשת פתרונות בהולים ודוחה שוב את ההדרכה המסודרת.