מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הקשר בין כניסה לפעוטון לצואהאושרת08/02/2011
שלום רב.
בני בן שנה ו-10 חודשים, עד לפני כשבוע, היה בבית, אני טיפלתי בו וגם הסבתות.
לפני שבוע, הכנסתי אותו למעון, בהדרגה, כמו שהנחו אותי המטפלות וכמו שקראתי במקומות אחרים.
הכניסה היתה טובה.
אבל, יש בעיה עם צואה, בני רגיל לעשות קקי כל יום, הוא מוצא לו פינה שקטה, בה אף אחד לא יכול לראות אותו, עומד שם בשקט ועושה, אם מפריעים לו, הוא מפסיק.
כנראה שבפעוטון הילדים מפריעים לו, או שהסביבה החדשה לא מאפשרת לו או לא נעימה לו, לכן הוא מתאפק, כשהוא מגיע הביתה, הוא כבר מגיע עם עצירות, בפעם הראשונה עזרתי לו ללחוץ, קירבתי את רגליו לביטנו ופשוט לחצנו יחדיו, זה כאב לו, הוא בכה, אבל לבסוף יצא גוש קשה. (סליחה על התיאורים).
למחרת שוב המקרה חזר על עצמו, רק קשה יותר, לכן נתנו לו נר גליצרין.
אתמול שוב זה קרה, עזרתי לו ללחוץ.
אני רוצה שבני ילמד לעשות בכל מקום ובכל מצב ולא להתאפק, כמו כן, אני לא רוצה להרוס לו את מערכת העיכול עם כל מעודדי צואה חיצוניים, אני רוצה שהוא יעשה לבד, ללא כל עזרה.
כיצד אני יכולה לעזור לו?
תודה ויום נפלא,
אושרת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הקשר בין כניסה לפעוטון לצואה - תגובה
סמדר ריינר09/02/2011שלום אושרת,
טוב שאת מבינה את המצוקה שלו ורגישה אליה. נראה לי שכדאי ליידע את הגננות לגבי העניין, אם הן יכולות לשים לב יותר מתי הוא נראה מתאפק או מתוח ואז לעזור לו למצוא מקום לעושת את צרכיו בפרטיות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
