תקשורת בבכי

שלום דנה
סביב גיל שנה וחצי ילדים מגלים את הנפרדות שלהם. ידיעה זו היא בד בבד מרעישה ומפחידה. בנוסף, שזורה בתגלית זו גם הבנת כוחם היחסי בעולם,. לפיכך, סביב גיל זה ילדים מנסים להוכיח, לעצמם ולעולם, שהם "גם גדולים" ו"גם יכולים". לפיכך, בנוסף על האמירה המאוד נכונה שלך לגבי השפה של ילדתך, המאבקים שופכים אור על התפתחותה הרגשית התקינה לעבר עצמאות ונפרדות.
אני מציעה, בכל פעם שמתעורר מאמבק כוח הנושא עימו תסכול, לומר משהו בנוסח: "זה בטח נורא קשה שאת רוצה עכשיו ממתק ואני לא מרשה, כי זה לא שעה של ממתקים" או "את בטח נורא עצובה שאחותך לא מסכימה עכשיו לשחק איתך למרות שא נורא רוצה". הידיעה שלה שאת מבינה את המתחולל בעולמה הפנימי תקל עליה מאוד.
בנוסף, השלב הזה עובר. להיות ילדה שלישית דורש, פעמים רבות, התנהגות יותר "נשמעת" על מנת לפנות לעצמה מקום. תני לה מקום זה ואפשרי את התפתחותה ואת תראי שהתופעה תחלוף במהרה.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית