מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התפתחות רגשית.איילת17/12/2007
שלום, בני בן 3 וחודשיים מאובחן כסובל מבעיות רגשיות. סבל בעבר מאיחור בדיבור, בעזרת טיפול נפשי, השלים את הפערים ובעל אוצר מילים מפותח ובעל יכולת התבטאות גבוהה (שלא תמיד מוכן להשתמש בה). הולך לגן רגיל ומדי כמה חודשים סובל מ"גל התנהגות קשה". הכל מרגיז אותו, לא מוכן להיכנס למפגשים, לא ללכת לטיולים, לא ללכת לישון.... ואז לאט...מתחיל להירגע ולהיכנס לתלם.
לדברי הגננת הוא לא משחק עם ילדים, עובדה שמטרידה אותי. הוסבר לי שיש הבדל בין השתוללות (לרוץ, לקפוץ, להתנדנד, לדחוף קרוסלה) עם ילדים אחרים לבין ממש לשחק.
הוא עובד יפה בחימר, מצייר ורוב הזמן מבלה במשחקי דמיון שלפעמים מוצא את עצמו משתף אחרים, אבל רק בתנאים שלו.
לפעמים "כופה" את משחקי הדמיון שלו על המטפלות ובבית משחק איתנו (אבא ואמא) במשחקי דמיון.
השאלות שלי :
א. אנחנו במעבר דירה ואזור, האם כדאי לחפש גן אחר ?
ב. האם יש פער גדול בהתפתחות רגשית שלו, והאם יש דרך לצמצם אותו ?
ג. האם יש ספר נבוכים להורים, על התפתחות רגשית אצל ילדים בגיל הרך?
תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התפתחות רגשית
שרון באומל19/12/2007שלום איילת
הייתי מציעה להתחיל דווקא בילד, ולשקף לו את כל מה שכתבת, כמובן בהתאם לרמתו הקוגנטיבית והרגשית. אפשר לומר משהו בנוסח: "אני מבינה מהגננת שהרבה פעמים את המעדיף לשחק לבד בגן. יש כל מיני סיבות שילדים מעדיפים לשחק לבד. למשל: הם לא אוהבים כשמישהו אחר קובע את החוקים, או שהם לא אוהבים לחלוק באותם צעצועים. אתה מכיר ילדים כאלו" או לדוגמא: "שמתי לב שבזמן האחרון מאוד קשה לך ואתה נורא מתרגז מכל דבר. אולי נחשוב ביחד מה קשה...". לגבי מעבר גן: אם את מרגישה שזה משהו בגן ולא בילד, אפשר לשקול מעבר, אפילו שמעבר דירה ומעבר גן עשויים להוות עומס רגשי רב. לגבי ספרים: יש הרבה. ללכת לחנות ולבחור. אין לי המלצה מסויימת.
יכול להיות שיהיה כדאי לשקול המשך טיפול רגשי על מנת להקל על הילד.
בברכה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
