שאלה ריקנות

שלום,
אני רועי בן 17 וחצי ולפני שנה אני רציתי לחקור את "האמת" איך נוצרנו על ידי אלוהים או על ידי תהליך טבעי של אבולוציה וכו',מה שגרם לי לחקור הוא שבאתי מבית מסורתי ואני שומר שבת ורציתי לגיטימציה להפסיק לשמור או להתחזק, יש לי בני דודים שחזרו בתשובה וכיום הם חרדים וכשהם באים לביקור הם נותנים לי מוטיבציה להיות כמוהם,ואני רואה שהם אנשים מאושרים והם אמרו משהו שמטריד אותי הם אמרו שכשהיו חילונים הם הרגישו ריקנות והתורה ממלאת אותם ולאדם חילוני הוא פשוט חי בשביל למות. הייתה תקופה שהאמנתי באלוהים וזה מילא בי הרבה דברים כמו משמעות,ביטחון ושמחה, רציתי לחזור בתשובה אך היתה תקופה שהיו לי ספקות ולא יכלתי לאפשר את זה לעצמי כי הרגשתי מזויף,ועכשיו שאני לא מאמין,אני מרגיש כמו ריקנות כאילו החילוניים חיים בשביל למות, נכון שאנחנו נהינים והכל אבל אין ממש משמעות לחיים כמו שמצאתי בחיי הדת ששם אתה עמל בעולם הזה וכאשר תמות תקבל נצח ופה אתה עמל וגם ככה תמות לכלום.
חשוב לי לציין שאני לא בדיכאון או משהו חמור פשוט אני נזכר בזה כשמגיע סוף השבוע ואני מתבאס שאני שומר שבת ובאותה הזדמנות אני רוצה להפסיק לשמור שבת והייתי רוצה טיפ איך להגיד את זה לאבא שלי על מנת שלא לעצבן אותו או לאכזב אותו?
ומה אתם אומרים על הריקנות או חוסר המשמעות שתוקפים אותי כשאני נזכר בזה (הריקנות היא לא במצב גבוה אחרי שאני נזכר אני ממשיך את החיים כרגיל ולא מדוכדך מדי אבל הייתי רוצה לתקן את החשיבה הזאת כדי להיות יותר מאושר ושלם)?
תודה רבה!