ייעוץ לילד בן שנתיים ו8 חודשים

כעיקרון אני מאוד מאושרת מזה שאנחנו לפני פרידה כי רציתי את זה אני מראה לילד רק שמחה והמון אכפתיות כולל יציאות לבחוץ קניוינים וכו אף פעם אני לא מראה לא התנהגות שלילית בכול מקרה ממה שאני מבינה אין שום צורך לדאוג באופן מיוחד או לקחת אותו לבדיקה או משהו כזה...?וזאת תקופה שתעבור?

שלום כנרת,
לא,, אני לא בטוחה שזו תקופה שתעבור. אני חושבת שהילד במצוקה עקב הפרידה. גם אם את לא מראה לו רגשות שליליים הוא מבין שמשהו קרה, ודווקא ההכחשה שלך וההתנהגות כאילו הכל בסדר, יכול להיות שהיא גם קשורה להתנהגות הבעייתית שלו, כי הוא כאילו מרגיש שקרה משהו אבל לא מצליח להבין מה כי הכל כאילו נורא בסדר. יותר ויותר נראה לי שכדאי שתפני לקבל ייעוץ מסודר לגבי העניין.

שלום כנרת,
המצב שאת מתארת הוא כנראה קצת יותר חריג ממה שאופייני לגיל הזה, עובדה שגם הגננת שמה לב והיא מכירה ילדים בגיל הזה.
כרגע המשפחה במשבר, ובודאי שזה משפיע על הילד. עברו עיו הרבה דברים, הוא עבר מהבית שלו, מהפינה שלו, מהביטחון והקביעות, כל החיים שלו התשנו, גם את לא במיטבך סביר להניח וגם לא אביו, הוא לא מבין את השינוי שנעשה וייתכן שהוא מאבד את היכולת להיבן ולצפות את העולם כרגע.
חשוב להסביר לו באופן שהוא יכול להבי -מה קורה. אולי אפשר להסביר לו שאבא ואמא לא מסתדרים כרגע, אבל ממשיכיםפ לאהוב אותו אותו הדבר. כרגע עברתם לגור אצל סבתא וסבא, ואבא ימשיך לראות אותו (חשוב להגיד את זה גם אם זה בלאו הכי מה שקורה כדי שיבין שזה חלק ממסגרת ותכנון ויכול לבנות על זה). אם ניתן לייצר לו פינה משלו אצל סבא וסבתא, עם קביעות וביטחון, מיטה משלו, עם המשחקים שלו וסדר יום קבוע ככל הניתן. חושב גם לתת מילים למה שהוא מרגיש, לדבר איתו על כך שמוזר לו, שהוא לא מבין מה קורה, שאולי הוא חושש והוא בטח כועס על זה שהכל השתנה לו בלי לשאול אותו, והוא צודק.
חושב גם לידע את הגננת לגבי הפרידה כדי שתוכל לשריין סבלנות והבנה למצב של הילד.
וחשוב שתבינו שמהלך כזה לא יכול להיות שלא ישפיע על ההתנהגות של הילד, ותהיו גם אתם סבלנים ומבינים לכך שקשה לו שזה ייקח זמן עד שהוא יחזור לעצמו, וגם אתם.
יחד עם זאת חשוב להקפיד על הצבת גבולות ולא להיגרר לפינוק ולפיצוי יתר מרוב ריגשי אשמה.

סמדר קודם כול תודה רבה עזרת לי מאוד... רק חשוב לי לציין שאני ובעלי גרים אצל הורי מזה 5 שניה ועילאי נולד וגדל עם הורי ויש לו יחס מיוחד מצד אימי וכולם יש לו חדר משלו מיטה ומשחקים ופינה חמה בבית שעברנו אליו גרנו שבועיים יחד ושוב חזרנו לפה ואז שוב אחרי תקופה חזרנו שוב לבית ועוד הפעם חזרה להורי את הפינה פה הוא מכיר הכי טוב..וגם אביו עובד שני עבודות והוא לא מרבה לראות אותו אז זה לא עקרוני המרחק בינינו השאלה אם לאור כול זה ההיתנהגות שלו חריגה שדרושה טיפול או בדיקה או תקופה שתחלוף?.ואיך בכול זאת אפשר לעבור אותה?..תודה רבה

שלום כנרת,
את מתארת מעברים רבים של הילד ושלכם, וכן עדיין היד משופע מאוד גם מהמעברים וגם ממכם. הילד חי איתך ומצבך בודאי משפיע עליו, לכן, אם את שואלת איך בכל זאת לעבור את התקופה הזו, אני הייתי ממליצה לך על תמיכה פסיכולוגית עבורך, זה גם ישפיע עליו.