כיצד נכון להגיב?

שלום, ביתי נעם הבכורה בת 6, אחות לאורי בת שנתיים ושמונה חודשים ולניצן בן חודשיים. שאלתי נוגעת למספר מצבים בהם אינני יודעת כיצד נכון להגיב. 1. כיצד יש ללמד אותה בנושא של חשיפה גופנית- שגופה הוא פרטי ועליו להישאר מכוסה ולא לחשוף אותו?. אציין שאנו דתיים וקיים אצלינו מושג של צניעות אך חשוב לי שתהיה לה מודעות שאינה קשורה למושג זה. אני נתקלת במצבים בהם היא חושפת את גופה לחברותיה- מרימה את חולצתה ויכולה לומר "הנה הציצים שלי", היא גם מתעסקת עם הציצים שלה- היא מבקשת שלא אכנס לחדר ומשחקת באטבי כביסה- היא שמה אותם בציצים שלה. היא מבקשת שלא אכנס כי כשעשתה זאת ביקשתי ממנה לא לעשות את זה, היא יודעת שאני לא מרשה לה- ההסבר שלי היה שזה עלול להזיק לה. היתה פעם גם סיטואציה מאוד לא נעימה בה במפגש משפחתי כדי למשוך תשומת לב- הרימה את החצאית והראתה את הטוסיק ועשתה זאת מספר פעמים (היתה בת חמש וחצי). אינני יודעת אם לכעוס, אם להעניש, אם להסביר... זה מביא אותי לנושא השני בו כאשר אנו בחברת אנשים היא מושכת תשומת לב על ידי "שטויות" שהיא עושה שגורמות לנו למבוכה רבה, כדוגמא שציינתי או על ידי קולות מוזרים, צעקות,מנסה להצחיק, משתוללת בלי הכרה- סתם קופצת, צוחקת בקול רם, שרה ומתנהגת בצורה לא נעימה לסביבה- לא לנו ולא לאנשים מסביב. בדרך כלל, אני כועסת ומנסה להציב לה גבול על ידי אזהרה שאאלץ להרחיק אותה לחדרה אם לא תירגע כי לא נעים לנו איתה- אך בדרך כלל זה לא עוזר ואף מגביר את ההתנהגות שלה.היא פשוט לא יודעת לעצור את עצמה כשהיא מתחילה בהתנהגות "לא יפה". גם כלפי חברותיה או אחותה- אם היא מתחילה להציק להן, להרביץ, וכו' לא ניתן לעצור אותה- לרוב אני " מאיימת" ובד"כ לא מוצאת את הסנקציה שעליי להפעיל- לא מוצא חן בעיניי שאני מוצאת את עצמי מאיימת בעונשים, וגם אז- אני לא מוצאת את העונש- אני גם לא בדיוק מאמינה בעונשים..אך לא מצליחה בפועל להציב את הגבול ולעצור את ההתנהגויות שלה.
נושא שלישי הוא כיצד נכון להגיב בסיטואציה עם חברות- למשל כשחברה צועקת עליה ומתנהגת אליה לא יפה והיא באה לספר לי- האם נכון להתערב ולהגיב לחברה או לתת לה להתמודד עם החברה לבד. אינני מוצאת את המילים הנכונות. בפעם האחרונה אמרתי לנעם "אל תתייחסי אליה. היא מתנהגת לא יפה"- אך הרגשתי שהתגובה שלי לא נכונה ולא מתאימה. לא עשיתי בזה דבר- נעם נאלצה להתמודד איתה לבד ולא הרגישה תמיכה מצידי ובנוסף, לא נתתי לה כלים מתאימים להתמודד... אשמח לעצה ועזרה בנידון. סליחה על האריכות, בתודה רבה מראש, שמרית.