קנאה של ילדה בת 5 לסביבה

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • קנאה של ילדה בת 5 לסביבה
    סוזי
    28/02/2011

    בוקר טוב דליה,
    ילדתי מתקרבת לגיל 5 והיא פשוט מקנאה בכל דבר שיש לאחרים, היא אפילו אומרת שהיא לא יפה (למרות שאנחנו מספרים לה כמה היא יפה ומוצלחת) ובגד כזה או אחר לא יפה והילדים בגן יצחקו אליה.
    קצת רקע: אנחנו הורים בשנות הארבעים שלנו, נשואים שניים לשנינו (לבעלי יש 3 ילדים שהיא רואה אותם פעם בשבועיים והם ממש לא מפריעים לה והיא לא מייחסת חשיבות), היא מקבלת הכול גם אם היא לא מבקשת, אני יודעת שהיא מאוד מפונקת אבל יש לה גבולות ומשמעת כלפיה וכלפי אחרים, היא ילדה מפותחת לגילה, נקייה וחברותית, כיף להיות בחברתה.
    הבעיה היא, שממש מגיל קטן היא קינאה באחיינית שלי שהיא היום בת 12. זה התחיל בגיל קטן (שנה+) כשהאחיינית שלי ביקשה קירבה ונישקה אותה, הילדה שלי הרביצה לה וככל שאנחנו מתקדמות בגיל הקנאה מתעצמת ומשולבת עם מלל, היא יודעת שזה לא נעים לאחיינית שלי אבל היא בכל זאת אומרת משפטים מעליבים במיוחד ומסתכלת עליה במבט רע (אי אפשר להגיד דבר כזה על ילדה קטנה, אבל אני רואה את העיניים שלה והיא משדרת משהו רע!), שאלתי אותה למה היא מדברת ככה, ותשובתה "הלב שלי אמר לי להגיד את זה...". הפרדתי אותן לחודשיים, ילדתי מאוד התגעגעה ובקשה להתקשר ולבקש ממנה להגיע, אתמול היא הגיעה ולאחר מספר דקות היא אמרה לה שהיא מכשפה ורעה והיא יותר יפה ממנה וכמובן לאחר התערבות שלי היא בקשה סליחה (ומאמינה שאפשר להגיד הכול ואז לבקש סליחה וכולם יסלחו לה..).
    לפני כשבועיים בשיחה עם הגננת אני מבינה שהתנהגות הזאת גם יוצאת בגן עם חברות כאשר היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה.
    אני מדברת איתה הרבה על שפה נעימה וחברותית לעומת שיחה לא נעימה פוגעת ומעליבה.
    היא מבינה ואומרת שהיא לא תדבר יותר אבל זה מחזיק מעמד יומיים ואז שוב זה חוזר.
    אני לא מבינה למה היא מקנאה בצורה כזאת? היא גדלה כבת יחידה ומקבלת כל דבר (נכון, היא ילדת זקונים מפונקת וכך כולם מתייחסים אליה), היות והתכונה הזו התחילה ממש בגיל קטן אז אני מבינה שזאת תכונה מולדת, אבל אני ממש מרגישה רע ומוטרדת - אני פשוט לא יודעת מה לעשות יותר (דיבורים ועונשים לא עוזרים אז כנראה זה לא הפיתרון, אני ממש קרובה לאיבוד שליטה )
    קשה לי מאוד לראות את הרוע מהעיניים שלה, מה יהיה בגיל מבוגר יותר? היא תישאר ללא חברים ואפילו תסבול רגשית לאורך זמן
    איך מתגברים על קינאה?
    אני לא חושבת שהיא חסרת ביטחון (ואולי כן, במיוחד שהיא חושבת תמיד מה האחרים יגידו על הלבוש שלה, על התסרוקת שלה וכו,) ואני מבקשת כלים לעזור לה להתגבר על הקנאה או פנייה לאיש מקצוע.
    בעלי אומר שהזמן והמציאות ילמדו אותה להתגבר ולשרוד...
    אנא עזרתכם
    סוזי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    קנאה של ילדה בת 5 לסביבה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • קנאה של ילדה בת 5 לסביבה - תגובה

    סמדר ריינר
    28/02/2011

    שלום סוזי,
    אני לא השתכנעתי שמה שאת מתארת קשור לקנאה בהכרח. יותר נראה לי שהיא לא מקבלת כל מיני חלקים אצל עצמה ומשליכה אותם על האחר. זה כיול להיות קשור לאופן שבו אתם מקבלים או לא מקבליםבבית תוקפנות או רגשות שליליים בכלל. ייתכן שהי חשה שלא לגיטימי להרגיש דברים רעים או לא להיות מרוצה ואז זה נאגר ומתפרץ בצורה כזו, ובמיוחד מושלך על האחרים. ייתכן שגם יש לה לעיתים תקפנות כלפיכם ואין דרך להכיל אותה ולאפשר אותה במידה. נסו לבדוק אם אתם מאפשרים בבית תוקפנות במידה או שמייד אתם מרסנים כל ביטוי שלה, ומתרגשים נורא מכל אמירה לא במקום של הילדה. אם אתם לא מצליחים לראות היכן הבעיה או לא מצליחים להתמודד כדאי לבדוק אפשרות הלדרכת הורים עבורכם.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המשך תגובה

    סוזי
    28/02/2011

    תודה רבה על תשובתך,
    בהמשך לנושא, תוקפנות פיזית או מילולית אכן אינה מקובלת עלינו ואכן במקרים מסוג כזה אני מעירה ומציינת שאני מבינה את התסכול שלה אבל גם לא נעים לנו לשמוע ולהיות במחיצתה ואנחנו נשמח לשמוע אותה מסבירה את עצמה ללא תוקפנות םיזית או מילולית, ובחלק מהמקרים אני לוקחת אותה לחדרה ומציינת שלא מתאים לנו לשמוע ולהרגיש את התוקפנות שלה ושהיא פוגעת באחרים ולאחר התרגעות שלה (היא בוחרת מתי היא רגועה ומתי לצאת מהחדר ולדבר) אנחנו מדברות (בעיקר היא מדברת ואני מקשיבה) ומסבירה לה שמותר לכעוס אבל בכדי שאנחנו נבין אותה מומלץ לדבר.
    האם יש לך הצעה אחרת להתמודדות במקרה של תוקפנות כלפי אחרים?
    למה הכוונה לתת ביטוי לתוקפנות?
    שוב תודה סוזי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המשך תגובה - תגובה

    סמדר ריינר
    28/02/2011

    שלום סוזי,
    אלה באמת דברים שקשה להסביר דרך הפורום. אני למשל לא יודעת לאיזו תוקפנות את מתייחסת ואיך היא באה לידי ביטוי. האם הילדה צורחת באופן בלתי נסבל? האם מרביצה? ברור שאין לאפשר תוקפנות פיזית, אבל אפשר למשל לתת חלופות -למשל כשנורא עצבניים להרביץ לכרית, מותר לרקוע ברגליים, מותר להראות לא מרוצים, מותר לבכות מותר במידה מסויימת גם להרים את הקול וכו'. גם לא ברור למה הכוונה תקופנות מילולית? תקופנות הי אלא דבררע, אלימות הי אדבר רע, ויש אנשים שמאוד אלימים ונראים מאוד שקטים ומנומסים. כל שלא כל כך מוחשי עבורי מהי תוקפנות עבורכם, והאם אתם מגזימים או לא בריסון שלה, והאם אתם מסוגלים גם להיות אמפתיים לגבי הדבר שעליו היא כועסת שהדיון ביניכם נתקע רק על הדרך שבו היא מבטאת את הדברים ואין התייחסות למה שהיא מרגישה והיא נשארת עם זה לבד והכעס שלה רק מתגבר.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו