אוכל

אני מכיר את הבעיה הזאת לצערי וזה מאוד מדאיד.
אני ובת זוגי פשוט יושבים לאכול איתו. אנחנו מכינים לו אוהב את ת מעט המאכלים שהוא אוהב ומציעים לו מדי פעם לטעום משהו חדש.
שמתי לב שילדים, וכנראה אנשים בכלל, אוהבים כל מה שיש בו מלח, סוכר או שמן. הגוף נהנה מזה אבל בכמויות גדולות זה כמובן מזיק. את האוכל המזיק מסכימים להכין בשבת ובפעם בחודש מכינים יחד איתו פנקייק, בתנאי שהוא אכל טוב ומזין במהלך החודש.
דבר נוסף שהתחלנו הוא מילוי טבלה, האם התנהג יפה במהלך הארוח וסיים את האוכל. אין תגמול בסוף שבוע, זה רק מעקב אבל הפכנו את המעקב למשמעותי לו.
אני באופן אישי מאמין בהגיון ובשל הישר, גם של ילדים. אני מדבר איתו על מאמרים שקושרים בין תזונה נכונה ואינטלגנציה ומאמרים שקושרים בין תזונה נכונה למצבי רוח ועוד. הו מתעניין ומפנים לדעתי.
זה מאוד מתסכל ויוצר המון ריבים כשהוא מסרב לאכול ורוצה רק ממתקים. במקום לריב אנחנו פשוט יושבים איתו ליד השולחן ואוסרים עליו לקום עד שהוא מסיים לאכול לפחות את רוב מה שיש לו בצלחת.
בנוסף גילינו שהוא אוהב לביבות עדשים בגלל הרקם הקריספי שלה, הוא מזכיר לו צ'יפס, אז אנחנו מכינים לו יותר מהם.
בגדול אני חושב שצריך ללכת עם הילד בעניין הזה אבל לא לתת לו לנהל את העניינים. להתחשב בבררנו והעדפות שלו עד גבול מסוים.
מקווה שעזרתי.

דנה שלום,
נראה שנושא האוכל עם הבן שלך עבר מזמן מלהיות דבר טכני ויומיומי, לנושא שכרוכים בו הרבה רגשות ומאבקים. לא ניתן להפריד בין העובדה שהוא סובל מעודף משקל קל, שהוא דבר משמעותי במיוחד בחברה שלנו כיום ובגיל תחילת ההתבגרות בו הוא נמצא, לבין המאבקים ביניכם סביב האוכל. נראה שהויסות שלו את האכילה ואת תחושות הרעב והשובע נפגם. כמו כן, נראה שבכל הקשור לאוכל, הבן שלך רוצה שאת תמשיכי לפנק אותו ו"להאכיל" אותו.
הרעיון לבנות תפריט יחד הוא נהדר, וחשוב להציע לילד תמיד אוכל מגוון, ולאכול יחד ארוחות משפחתיות מסודרות. בנוסף כדאי שתנהיגו פעילות אישית משותפת של הילד עם כל אחד מההורים, שאינה קשורה באוכל ובמאבקים לגביו - ללכת לסרט יחד, לצעוד בפארק או כל דבר אחר שמהנה ובאמצעותו הילד ירגיש שהוא מקבל מספיק השקעה הורית - אך לא באמצעות האכלה.
במידה והרגלי האכילה הנוכחיים אינם משתפרים, כדאי לפנות להתייעצות בנושא, על מנת לא לקבע את הבעיה לכזו שתהיה ארוכת טווח.
בהצלחה!
שירי