התנהגות של ילד בן 2.3

שלום רב,
בני בן השנתיים, אינו הולך לגן אלא גדל אצל הסבתא מאז היוולדו. הילד מפונק, בגלל היותו נכד ובן יחיד, ובד"כ מתנהג בהיפרקטיביות יתר. לאחרונה התחיל לתלוש את שער ראשו בכמויות מפחידות, וככל שאני או אחד מבני המשפחה מעירים לו על כך ומסבירים לו כי הדבר אסור, הוא עושה פעולה נגדית בכוונה וממשיך לתלוש. לא הבחנתי בכל בסיס אפשרי להתנהגות מוזרה זו. עם זאת החלפתי את סוג השמפו, דבר שלא צמצם את התופעה. ברצוני לציין כי שערו דל, לא ארוך מדי אך גם לא אמור להפריע לו.
מה יכולות להיות הסיבות להתנהגות זו ואיך אפשר "לשכנעו" להפסיק??.
בנוסף, התנהוגות לעיתים מתבטאת באלימות. במהלך משחק, הוא מרים חפץ וזורק אותו לכיווני או מתחיל להרביץ. ככל שאנו מרבים בדיבורים ובהסברים, הוא מגביר את הפעילות. האם ייתכן כי הוא מנסה לקבל תשומת לב בהתנהגותו זו? האם זה אופייני לילדים בגילו, למרות העובדה כי רוב חייו הוא גדל בבית ואין לו "מודל" לחיקוי (כפי שיש לילדים אחרים בגן)?
אודה לתשובתכן.
בברכה,