התמודדות עם ילדים

שלום רב,
אני אמא ל-2 בן 11 ובת 7. לאחרונה אני נתקלת שוב ושוב בתפרצויות זעם מהבן כלפי וכלפי בעלי הטונים עולים ופעמים רבות הוא אף מקלל. ניסינו עונשים כמו יום ללא מחשב או לא להתראות עם חברים ולצערנו זה לא כל-כך עובד, עכשיו הוא מאיים עלינו שיפסיק ללמוד ולא ישקיע (תלמיד טוב עם ציונים גבוהים), לגבי האיום הסברתי לו שהוא פוגע רק בעצמו ובעתיד שלו ולא המשכתי לדבר על-כך. גם בתי הקטנה לפעמים נגררת אחרי ההתנהגות שלו ולפעמים מחקה אותו ומשתפת פעולה (מרימה את קולה אך לא מקללת).
לפני מס' ימים הודעתי לילדי שאני ואביהם יוצאים לסופ"ש זוגי בלעדיהם. ילדיי לא רגילים שאנו נוסעים בלעדיהם. הבת אמרה שלא משנה לה ושהיא תשמח ללכת לסבתא ואילו הבן כעס והתפרץ שוב.
נ.ב: כשבני היה רגוע יום אחד, שאלתי אותו איך בבי"ס ואם הוא אוהב ללכת לשם? והוא ענה לי שכן ושאין שום בעיה. אז כנראה שהבעיה היא לא שם.
אני אשמח לשמוע דעתכם בנושא ולקבל עזרה...
תודה ויום נעים