בקשה לייעוץ עבור ילדה בת 8.5

שלום לכולם,
אשמח לקבל התייחסות לבעייתי: יש לי ילדה בת 10.5, 8.5 תינוק בן 1.7 ותינוקת נוספת בדרך. הילדה בת ה- 8.5 מאוד מקשה עלינו את החיים מה שדי מקבע את התנהגותה ואת התנהגותנו במעין מעגל הרסני שלא ניתן לצאת ממנו.
היא מרדנית, ווכחנית, בכיינית וחוצפנית. דברים טריביאליים שמבקשים ממנה לעולם לא מתבצעים אלא לאחר צעקות. היא רבה עם אחותה ואיתנו ומשבשת את החיים לכולנו. דרכי נועם לא צולחות ואמצעי ענישה גם לא.
בבית הספר יש לה פערים שפתיים עקב שליחות בחו"ל (הבעה בכתב וע"פ) והגם שיש לה חיי חברה עשירים אני מפחדת גם מפערים בינה לבין חבריה שיותירו אותה מאחור. היא מסרבת לקרוא ספרים ולמעשה על דבר שמבקשים ממנה עד שהטונים והפיוזים לא עולים היא לא מבצעת. התינוקת (הפתעה גמורה עבורנו) צפויה להיוולד עוד 3 חודשים ואני מאוד הייתי רוצה להביא את הבית למצב רגוע ושפוי של תקשורת טובה ובריאה. המצב איתה משפיע על כולנו גם על אחותה לה היא מציקה באופן קבוע וגם לנו כהורים שלא תמיד רואים עין בעין מה ההתנהגות הראויה כלפיה.
היא ילדה יפה שלא חסר לה כלום רק שנראה לי שיש לה חוסר שביעות רצון תמידי.
אשמח לקבל את הערותיכם וכמובן אם נדרשים פרטים נוספים אשמח לסוור.
פחד נוסף שלי הוא ממשקעים כה עמוקים ביננו עד כי נדמה שהתקשורת היחידה היא לקחת או להזמין חברים, לקחת לחוגים ולקנות.
היא הייתה בטיפול רגשי שלדעתי לא הניב תוצאות, היינו גם אצל תרפיסטית אליה היא לא רצתה ללכת וההיא אמרה שכנראה היא לא בשלה לזה וחבל על הכסף. וכיום היא ברכיבה טיפולית אותה היא מאוד אוהבת אבל תוצאות אני ממש לא מרגישה.
לפעמים אני חשה ניכור ממנה וממש כואב לי. מריבות בבוקר על קימה, מריבות בצהריים ומריבות בערב. ומה שלא נעשה לפי רצונה מוביל לצעקות ולבכי.
מה עושים?
המון תודה על הערותיכם הבונות ואם נדרש מידע נוסף שחשוב אשמח לתת. מרוב בליל המחשבות והתסכול שלי כהורה, אני לא יודעת שאם כתבתי את כל הדברים, לבטח את רוחם הבנתם: ילדה לא פשוטה שעושה לכולנו בית ספר ואנו לא יודעים איך לצאת ממחול השדים הזה לדרך בריאה ושפויה לכולנו כמשפחה.
רונית