הסבר להתנהגות בני

שלום, מצטערת שההודעה ארוכה.
בני בן שלוש וחצי. הוא ילד נבון מאוד, סקרן, חייכן, חברותי מאוד. באופן כללי אין לי בעיות איתו בבית וגם לא בגן. הוא אהוב מאוד בגן, כריזמאטי ומתוק. השאלה שלי נוגעת לעניין הקשר שלו איתי.
אני חושבת שעד שביתי נולדה, היא בת שנה ושלושה חו היום, הוא היה מאוד קשור אלי, היה מעדף אותי על פני אביו בכל מצב. בסביבות גיל שנתיים עברנו לגור בחו"ל לרגל שליחות ולכן כתוצאה מהמעבר הוא נעשה קצת יותר חרדתי. כשהתינוקת נולדה השתדלנו להקדיש לו המון תשומת לב, בעלי בעיקר לקח קצת פיקוד בהתחלה כי הנקתי ולא יכולתי להתפנות כל הזמן.
באופן כללי בעלי חוזר מאוחר מהעבודה ולפעמים יוצא שהוא לא רואה את הילדים בערב או שרק משכיב לישון ולכן, הבן שלי מתגעגע אליו מאוד. בסופי שבוע הוא נצמד לאביו, מעדיף שהוא יקלח אותו, יהיה איתו בזמן הארוחה וכו' מנשק, מחבק ועוד. לפעמים יצא שהוא אמר לי לא רוצה אותך רוצה את אבא. ברמה כזו שנעלבתי ממנו. הבת שלי כל הזמן איתי, היא לא הולכת לגן ומאוד צמודה אלי למרות שהיא גם קופצת על אבא שלה.

העניין הוא שאני מרגישה שהבן שלי התרחק ממני, פחות קשר אלי. לפעמים הוא חוזר מהגן, ואני רוצה לחבק אותו ולנשק והוא לא מעוניין, במפגש הראשוני כן אבל אח"כ שוב פעם לא תמיד בד"כ לא. בהשכבה לישן בערב גם אם אביו לוקח אותו הוא אף פעם לא מוותר שאני אהיה לידו ואחבק ואנשק וכו' אבל עדייו זה קצת עצוב לי לפעמים שיש לי תחושה שהוא לא קרוב כמו פעם בייחוד כשאבא בסביבה.
לפני מספר ימים הלכתי לגן כי רציתי לדבר עם המורה, הוא ראה אותי, התלהב, חיבק ורצה לבוא איתי אך לא יכולתי לקחת אותו איתי, הסברתי לו וזהו, כיצאתי לרגע הוא בכה לרגע ואח"כ המשיך בעיסוקיו אח"כ חזרתי הייתי איתו קצת דיברתי איתו, חיבקתי ושוב הייתי צריכה לצאת. לא היו שום סצנות. זה נורמאלי? מצד אחד זה טוב שהוא מפתח את הקשר עם אביו ואני בטוחה שהוא מתגעגע אליו מאוד אך, אני חוששת שזה אולי נובע גם מכך שאני פחות פנויה. כשאני איתו אני עם שניהם. הוא מודע לכך שאני צריכה לטפל בקטנה ובעלי כשהוא מגיע גם מתחלק ביניהם אבל לאורך זמן כשהיא היתה קטנה יותר הוא הקדיש לו יותר זמן כי היה צריך זאת. חוץ מזה שאני יותר מחכנת בבית כי אני נמצאת יותר זמן איתם לכן לפעמים בעלי שואל איתו אם זה בסדר לעשות משהו או לא. והילד מרגיש זאת. למרות שגם בעלי סמכותי ומציב גבולות. אני יודעת למשל שהילד מרגיש ביטחון איתי לעשות דברים כגון פאזלים מסובכים ועוד כל מיני אתגרים, יותר מאשר עם אביו. כשאני משחקת איתו משחקים של בנים אז הוא יותר קרוב. אגב היחס בין האחים הוא טוב, הם משחקים יחד, רבים והכל ביחד לא משהו חריג.לפעמים נדמה לי שהקטנה מקנאה ממנו הרבה יותר מאשר הוא ממנה.

מה דעתך על העניין, האם זה עניין של גיל, האם נשמע לך סביר, מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את הרגשתי ואת הקשר?

תודה