התפרצויות זעם בגיל שנה וחודשיים

שלום רב
בתי בת השנה וחודשיים (השלישית אחרי 2 בנים) לאחרונה למדה ללכת ומאז בכל מקום שהולכים איתה היא מתרגשת מאוד מכך ומנסה לטפס ולעשות דברים מסוכנים, כשאנו מפסיקים אותה ורוצים ללכת הביתה היא משתוללת צורחת ולא מוכנה לבוא איתנו וכשאנו מרימים אותה בידיים היא משתוללת ומתפתלת וצורחת ולא יוצאת מהמצב הזה לפחות 15 - 20 דקות. חשבנו שמדובר ברעב או עייפות וניסינו להציע לה אוכל אך היא זרקה את הכל והמשיכה בהתנהגות מאוד קיצונית ולא אופיינית.
חשבתי שמדובר באירוע חד פעמי שעלול לחזור שנית אם נצא איתה לפארק או למקום בו היא יכולה ללכת ולהשתולל אך אתמול בערב זה שוב קרה בערב כשרציתי לרחוץ אותה (יש לציין שיש לה סדר יום קבוע היא רגילה כל יום לאכול ארוחת ערב, להתקלח וללכת לישון) היא שוב התפרצה באמבטיה לא נתנה לי לרחוץ אותה, צורחת נאבקת מנסה לטפס ולצאת מהאמבטיה ולאחר מכן לא כשהוצאתי אותה היה בלתי אפשרי להלביש אותה, היא כ"כ צרחה והשתוללה שנאלצנו שנינו אני ובעלי להלביש אותה יחד, מיד לאחר מכן השכבתי אותה במיטה היא שתתה בקבוק ונרדמה.
בשגרה הרגילה של היום יום היא מסרבת לגמרי להחליף חיתול, עלי למצוא משהו שיעסיק אותה ולתת לה ביד ע"מ להחליף לה חיתול.
האם לא מוקדם מדי להתפרצויות זעם בגיל כזה? איך להתמודד עם זה? האם להחזיק אותה בידיים למרות שהיא נאבקת עד שתרגע או לעזוב אותה? האם נכון לאמר שהתפרצויות ומצבי רוח קיצוניים מעידים על בעיה רגשית כל שהיא או קשב וריכוז?