בן 4

שלום ליאת,
בודאי שזה לא עוזר, על מה את מענישה אותו? על זה שקשה לו? עונשים לא עוזרים, הם לא פותרים את הבעיה ומשפילים את הילד.
לילד שלכם קשה לשאת כישלון, חושב לשדר לו שכולם טועים, שזה בסדר לא להצליח. העניין הוא לא לעזור לו לעשות את זה יותר טוב אלא ללמד ואתו לקבל את זה שלפעמים לא יוצא ולא מצליח. את זה ניתן ללמד גם במסרים מילוליים (לא יצא הפעם, לא נורא) שבהתחלה לא יעזרו, צריך סבלנות, אב בעיקר דוגמה אישית. איך אתם מגיבים שלכם לא מצליח? כדאי ללמד אותו להגיב בהומור, אפילו לטעות בכוונה לידו להגיד "אויש, התבלבלתי!!!" לצחוק מזה ואחר כך לתקן, ולנסות לא לשדר לו ציפייה להישגיות ולמושלמות. בגלל שהוא ילד חכם ייתכן שיש לכם ציפיות ממנו, ולכן הוא חושש לאכזב ולהיכשל, ועל זה בטח שלא מגיע לו עונש.

בסדר הבנתי שלא להעניש אבל בבקשה תני לי כלים פרקטים איך להגיב לעניין ההתפרצות זעם שמלווה כל כשלון..
מה לעשות עם זריקת הדברים וההתפרעות ..איך להגיב באותו רגע נתון?
האם לכעוס עליו..? להתעלם..? לדרוש ממנו לסדר..? ומה אם הוא לא יענה לבקשתי..? (הרי לא הגיוני שזה יעבור ללא תגובה..)
מה עושים?
תודה

מחכה לתשובה

שלום ליאת,
כל הדברים שאמרת- לא. אא לנסות להרגיע אותו, להסביר לו שלא נורא שזה לא הצליח, אפשר לנסות לתקן, אפשר גם לעזוב את זה עכשיו ונסות שוב אחר כך. רק אחרי שהוא יירגע, להציע לסדר יחד איתו ולהסביר לו שאם הוא מתוסכל, הוא פשוט צריך להגיד - לא חייבים להרוס את הכל באותו רגע.