שלום

אספר את סיפורי בקצרה : הילד שלי נחטף ממני ביותו בגיל שלוש על ידי האם, ילדית ארצות הברית לארצות הברית. לאחר שנתיים של מאבק משפטי במהלכם דיברתי איתו בסקייפ ושלחתי לו חבילות. נחתם הסכם בנינו האומר שהוא יחיה שם עם האם. כיום הוא בן 5.

חזרתי עכשיו מביקור של 10 ימים שם - לאחר שנתיים שלו ראיתי אותו. נראה שאפגש איתו פעמיים שלוש בשנה. פעם אחת לפחות בישראל.

פגשתי ילד שאוהב את אבא שלו ואני אוהב יותר מתמיד את הילד שלי. ילד מקסים רגיש מתפקד בצורה תקינה חכם מאוד אך לו חברותי מאוד לבני גילו, לא בגלל שהוא לא רוצה אלא בגלל שהוא לא יודע איך. עם מספר קשיים וקשור מאוד לאימו.

האם יש לכם מה להגיד ?

לאימא יש בן זוג כשנה שגר איתם בבית חודש וחצי. לבן הזוג שהוא בן 57 יש ילדה אחת גדולה (30+) שרחוקה ממנו. לי זה נראה שנעשתה כאן עיסקת חבילה ושהוא לא שם רק בגלל האישה אלא גם בגלל הילד.

בכול אופן הילד קורא "אבא" גם לבן הזוג של האישה וגם לי. האם יש בכך דבר בריא לילד ? לי לא קל עם זה ונראה לי שבגיל כלשהוא אגיד לו שאבא יש אחד.

שאלתי היא האם כדאי לי לומר משהוא כבר עכשיו בנושא ? להסביר לאם שזו לא טובת הילד ? ואם זה באמת לא טובת הילד ?

תודה