מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיות התנהגות - ילד בן ארבעאנה30/03/2011
יש לי בן בכור בן 4 ו-3 חודשים ותאומים בני שנה ו-8 חודשים. במהלך הזמן חל שינוי ביחסו כלפיהם כאשר ככל שעובר הזמן נראה כי הוא מקנא יותר ולפיכך מציק להם המון. מצד שני אולי זו הפרשנות שלנו (הקנאה) ולמעשה בדרך הזו מצא כי משיג את מרב תשומת הלב מאיתנו. כואב לי שבזמן האחרון ובייחוד בחודשיים האחרונים הוא הופך מיום ליום לילד שממש לא נעים להיות בחברתו. יש הרגשה כי מן הרגע שמתעורר ועד הרגע שהולך לישון הוא מנסה – ומצליח - להציק לאחיו וכמובן לעורר אותנו לתגובה. חשוב לציין כי אנו מחזקים אותו כל הזמן – בלי קשר לאחיו בכלל - על התנהגות "טובה", מעודדים אותו ותומכים בו. הוא מקבל תשומת לב מספקת לכל הדעות על התנהגויות חיוביות ולו הקטנות ביותר. אמנם אין לנו הרבה זמן נטו לבד איתו, אבל למרות זאת אנו משתדלים ככל שניתן להקדיש לו תשומת לב אישית – מדי ערב לאחר שהקטנים הלכו לישון ובהזדמנויות שונות. למדתי כי הכחדת התנהגות שלילית מתבצעת בדרך הטובה ביותר ע"י התעלמות ממנה עם זאת, כאשר הוא קם בבוקר ונצמד אליהם, שם חפצים על הראש, לוקח מידיהם כל דבר שמתעניינים בו – לא ניתן להתעלם ! . אם אני מנסה להתעלם ומציעה לאחיו לשחק בדבר מה אחר, הרי שזה מה שיעניין אותו כרגע והוא יקח את הצעצוע או ינסה להשתלט על המשחק. זה גם מה שקורה לרוב כאשר אני מציעה משחק משותף כדי להזמין אותו ושירגיש רצוי ולא דחוי. כשאני אומרת "בבית שלנו לא מרביצים" כי בזמן האחרון כל כעס קטן שלו גורר מיד מכה, הוא עונה בצורה שלא מוכרת לנו "אתם לא תחליטו עלי ואני ....לכם ו....לבית הזה". אם אני מעירה לו שיפסיק להציק עם חפץ מסוים אחרת אצטרך לקחת אותו וכמובן בפעם הבאה מיד לוקחת, הוא מתחיל להשתולל ולהרביץ אם לנו או לאחיו. אלו דברים שלא מוכרים לנו כמעט כי אם היו התקפי זעם פה ושם לפני כן, החזקת חיבוק שלו עד שהיה נרגע הייתה עוזרת וכעת זה ממש לא המצב. הוא משתולל וצועק ומעיף. לא ניתן להתעלם מכיוון שזה מסוכן ומצד שני אני יודעת שכל ההתעסקות סביבו עד שנרגע היא תשומת לב עצומה. באחרונה גם נאמר לי ע"י הגננת כי נהיה אלים בגן – לא כל הזמן אבל מופיעים גילויי אלימות שלא היו. אפילו חשבתי לנסות לעבוד בשיטת המדבקות שעל כל יום רגוע נדביק מדבקה ובסוף כל שבוע יבחר פרס קטן, אבל : א. קשה לי לחשוב במונחים כ"כ התנהגותיים מכיוון שתמיד הצלחנו להשיג את מטרותינו בדרך תבונית של שיחות, תוצאות של התנהגות וכו' ב. אם תמליצי לי כן ליישם זאת – על מה לחזק ? יום רגוע ? ביקור רגוע של חבר ? בוקר רגוע לפני יציאה מהבית ? אני לא רוצה להציב מטרה גבוהה שלא יוכל לעמוד בה במצב הנוכחי ולמעשה ייכשל כל הזמן. אלפי תודות !!!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיות התנהגות - ילד בן ארבע - תגובה
סמדר ריינר31/03/2011שלום אנה,
אני חושבת שלא צריך להגזים עם החיזויקם החיוביים, זה לא נראה לי העיקר כרגע וזה גם לא מספיק.
חשוב שכן תתנו לו זמן נטו לבד.
וגם חשוב שתדברו איתו על הקושי שלו, לא רק במונחים של איך להתשט על ההתנהגות אלא במונחים של לגיטמציה לכך שקשה לו והוא גם צודק. קנאה זה דבר לגיטימי וטבעי. כואב לו, הוא מרגיש שהוא איבד הרבה מאז שתאומים נולדו, ואתם מנסים לפצות אותו בתשומת לב חליפית ובכך להחניק ולא לתת מקום לעובדה שיש שינוי, הוא כואב, אי אפשר לפצות עליו בצורה מלאה אבל אפשר לתת לו הכרה.
הייתי אומרת לו שאתם שמים לב שמאוד קשה לו, מאז שתאומים נולדו, שהוא מצד אחד אוהב אותם ושמח, אך מצד שני אולי הוא חושב שהוא פחות אהוב מאשר קודם. זה דבר טבעי שקורה לכל ילד שנולד לו אח, גם לכם ולדודים שהוא מכיר, אבל האמת היא שאתם אוהבים אותו יותר זמן כי אתם מכירים אותו יותר זמן. תנו לו לבטא את תחושות הכעס והכאב בדרכים חלופיות - במילים, בציור, במכות לשק איגרוף קטן ותנו להם לגיטמציה. תוקפנות זה לא דבר רע, תלוי איזה שימוש עושים בה ואיך מבטאים אותה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
