בעיות חינוך

הבת שלי בת שלוש שנים היא הבכורה היחידה והמפונקת היא ילדה מקסימה וחברותית ויחד עם זאת יש לה התקפי עצבים שאני לא מסוגלת להשתלט עליהם, כשיש משהו שהוא לא לרוחה או כשהיא לא מקבלת את הדבר שרצתה, מתחיל בכי וצרחות היסטריות שאי אפשר לשמוע ולהרגיע אותה אני לא מסגלת לשמוע את הצעקות ובאופן אירוני אני מתחילה גם לצעוק ,בשלב הזה הבכי שלה רק מחריף ואני נתקפת ברגשות אשם.
הצורת דיבור שלה וכל דבר שהיא רוצה היא בצעקות ובכי אני מנסה להסביר לה שכשהיא צועקת אני לא מבינה אותה אך זה לא עוזר לי,
אני משתדלת להעמיד גבולות בבית ומחוצה לו, לרוב כשאני אוסרת משהו ואמרת לא היא יודעת שזה לא והיא לא תקבל ,זה מביא אותה להתנהגות שלילית .(השתטחות על הרצפה פעם היא אפילו קראה לי סתומה וחוצפנית- בשלב הזה אני פשוט לוקחת אותה הביתה עקב ההתנהגות שלה ואם אנחנו בבית היא הולכת לעונש עד שהיא נרגעת).
הילדה מאד קשורה לבעלי בכל פעם שאני מסה "לחנך" היא רצה לקטר לאבא שלה מכיוון שרוב היום אני איתה ואבא מגיע לשחק ולנשק וכל מה שהיא רוצה הוא קונה לה באופן טבעי היא מעדיפה אותו על פניי וזה מתבא בכל דבר כמעט היא צורחת שאני לא אלביש אותה בבוקר וגם לא רוצה לתת לי נשיקה שהיא הולכת לגן אני מרגישה לפעמים שהיא שונאת אותי אני מרגישה שאני נלחמת לחינם אני משתדלת להיות ההורה המחנך וזה לא עוזר ליוני חוששת שזה רק יחריף עם הגיל מה עליי לעשות?