טובי פלד פסיכולוג ילדים ונוער
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.
ד"ר אליהו סמואל פסיכותרפיסט ילדים ונוער
פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
בני בן שנתיים, ילד חברותי מאוד, נמצא בגן ילדים (מאז גיל שמונה חודשים). "הבעיה" היא שהוא ותרן יתר על המידה (מה שלא אופייני לגילו). לדוגמא, אם הוא מחזיק משחק שלו וילד אחר צורח כי הוא רוצה את המשחק הוא פשוט ייגש אליו ויתן לו אותו. דוגמא נוספת, אם ילד ירביץ לו או יחטוף לו משהו, הוא לא יחזיר לעולם ולא יעמוד על שלו ורץ אליי בבכי שאושיע אותו. שאלותיי הן: א. האם לתת לו להמשיך בויתורים כל כך גדולים מצדו של ילד בגילו או שאני צריכה ללמד אותו שזה שמישהו אחר רוצה משהו שיש לו לא בהכרח אומר שהוא צריך לתת. ב. איך להתייחס לריצות שלו אליי ברגע שהוא במצוקה, האם להתערב? איפה הגבול?
תודה רבה,
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
שלום יונית, את בהחלט יכולה ללמד את הילד שלך התהנגות שנראית לך מתאימה יותר בדיוק כמו שתא בודאי עושה בכל תחום אחר. בגיל שנתיים עדיין לגיטמי להתערב כשקשה לילד. בנוסף אפשר להסביר לו ולהדגים לו בסבלנות מה הוא יכול לעשות כדי להתמודד. ילד בן שנתיים שמרביצים לו הייתי ללא ספק מתערבת ומפסיקה את זה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
... קרא עוד