התנהגותה של ילדה בת 4.5

שלום,

יש לי ילדה בכורה בת 4.5 חכמה ומקסימה. מאז ומתמיד כולם אמרו עליה שהיא מאוד פקחית ויודעת מה היא רוצה. עד גיל שלוש, שלוש וחצי ראיתי שזה נכון והיא עמדה על שלה תמיד, בבית, בגן, אצל ההורים ובכל מקום אחר. כשלא היתה משיגה את מה שהיא רוצה (במיוחד כשהיא בסביבת ילדים) היא היתה תוקפת. אפילו לפעמים מכה ילדים (אבל אף פעם לא אותנו). כמעט מגיל שלוש וחצי אני מבחינה שהיא התחילה להיות פחות דעתנית, ונגררת אחרי ילדים אחרים. אם מקבלת מכה מילד מתחילה לבכות ולא מחזירה, אם נופלת מתחילה לבכות, אם לא מקבלת מה שהיא רוצה או שמישהו אומר לה אני לא משחק איתך, גם כן מתחילה לבכות. אני מרגישה שבגלל שהייתה בת יחידה כאילו היה לה תמיד צורך בחברה של ילדים מסביבה עד כדי כך שהיתה בוכה כשאורחים אצלנו היו הולכים הביתה (בפניהם) או כשצריך ללכת הביתה אם אנחנו אצל חברים. יכול להיות שזו הסיבה? האם העובדה שהייתי צועקת עליה לא להכות (כן, צעקתי עליה ואני מה זה מתחרטת) גרמה לה להיות פחות דעתנית. כשהיא עם ילדים ואומרת את דעתה ומישהו מהילדים מבטל את דעתה אז היא מיד אומרת , אני סתם צוחקת וחוזרת בה. וגם עם מבוגרים אחרים היא לא מנסה לעמוד על שלה. ושמתי לב שבשנה האחרונה היא נורא מרחפת, וחולמנית, רוצה להתחפש כל הזמן, מתמהמהת, לא אוכלת (עד כדי מלחמות על אוכל) ובקיצור, לא מה שהייתה פעם.
חשוב לציין, שמגיל ארבע היא בגן שהיא כמעט היחידה הצעירה מבין הילדים וכולם גדולים ממנה (ותמיד מתלוננת שאף אחד לא רוצה לשחק איתה ואני לא יודעת מה להגיב) ובגיל ארבע וארבעה חודשים נולד לה אח חדש ואני מרגישה שהיא התערערה עוד יותר (חשוב לציין שהבעיה התחילה עוד לפני).
מה אני יכולה לעשות על מנת להשיב לה את בטחונה העצמי, שלא תפחד להגיד את מה שהיא רוצה ושלא תבטל את דעתה. זה מאוד מדאיג אותי כי היא לא מה שהייתה פעם ואני חוששת שאני, האמא, עושה לה עוול בזה כשאני לא יודעת איך להגיב וכשאני צועקת עליה הרבה פעמים כשהיא מתנהגת באופן מפונק, ובוכה.

סליחה על אורך הפנייה אבל רציתי שתבינו את התמונה הכוללת
זה מאוד דחוף לי כי כל יום שעובר זה מחמיר עוד יותר ואנחנו כל יום במלחמות חדשות.
בתודה מראש, מילי